פרשת ויצא

ויצא לשוח בשדה - יעקב ממשיך דרכו של יצחק

פרשת "ויצא" אותיות צו א"י(ר"ת ארץ ישראל) ולכן היא מעידה, כי יעקב אבינו מקבל את ציווי אמו רבקה מהפרשה הקודמת לצאת לגלות מארץ ישראל חרנה, לדודו לבן הארמי. "ויעקב אבינו גלה לחרן, בורח בנפשו ונתיירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו, מכוון שראהו הקב"ה בצרה גדולה נגלה עליו בחלום" (מדרש תנחומא, ויצא סימן א) והיכן? בהר המוריה, "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם...וַיַּֽחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹֽרְדִים בּֽוֹ"(ויצא כח,יא-יב). ליעקב אצה הדרך בדרך נס בעודו מתקן תפילת ערבית, כמו שמפרש רש"י: "ויפגע במקום - רבותינו פרשו לשון תפילה, כמו (ירמיה ז טז) 'ואל תפגע בי', ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל', ללמדך שקפצה לו הארץ". ומדוע פגיעה לשון תפילה? כי בתיבה פגיעה יש הצרוף פה גע יה, כלומר על ידי יגיעה של דבור הבל הפה, ניתן להגיע ולמצוא את ה' ממש כמו בן את אביו. ואז ניתן להאמין, כי יש בכוח המתפלל להפוך את הגזירה - כמו שכותב רבי יצחק "יגעתי ומצאתי, תאמין" (מסכת מגילה ו, ב). אכן, ניתן להפוך את הגזירה, כמו שכתבו חז"ל: "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". גם מצאתי כי צירוף של הפועל הפך הוא כפה, המרמז לדוגמה, על האב שנכנע לדבוריו המתוקים של בנו הכופה בצורה זו את רצונו על אביו. ולעתים גם מצליח להפוך את רצון אביו, למתק את מידת הדין ולזכות למידת הרחמים.

יעקב הצדיק חולם את חלום הסלם אבל הוא גם לוחם מקבי ממש. שכן יעקב בגימטריה יוצא פ[ה] קב. המרמז כי ניתן ללמוד מיעקב שתיקן את תפילת ערבית, שצריך לפתוח את פינו ובאמצעות השיחה ודבור אמיתי של מלים וחיתוך האותיות ניתן לשבור לרסיסים במקבת (בפטיש) את לב האבן, האוטם את המקום לחבור רגשי בין אדם לאדם ובין אדם למקום. חזוק לכך מצאתי בדברי רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, שזה שהיה ישן יעקב במקום ההוא "מרמז על תקף הגלות הזה שהתפלה הוא בבחינת שנה בלי כונה כעת...הינו שבתקף הגלות שמתגברת הסטרא אחרא מאוד על עבודת התפלה, אז אין שום עצה להנצל כי אם על ידי האמת, דהינו לראות לדבר הדבור האמת ממקום שהוא. ועל ידי זה יכולין לצאת מן החושך ולעלות בתכלית העליה...סלם בגימטריא קול, בחינת הקול קול יעקב, שהוא קול היוצא באמת...כי עקר עלית התפלה ותקונה הוא רק על ידי האמת כנ"ל" (הלכות חנוכה ו, אות ג). לכן כה חשובה היא כל כך מעלת עצת ההתבודדות שמציע רבי נחמן מברסלב לאיש הישראלי.

יעקב אמנם יצא מארץ ישראל לגלות בחרן אלא בכדי לגלות את כוחותיו ואז להוציאם מהכוח אל הפועל. כמו שמימש את עצמו הן חומרית והן רוחנית, כשרעה את צאן לבן וגם כאשר התחתן עם בנותיו: רחל ולאה. ומהן ומאחיותיהן הן שפחותיהן: בלהה וזלפה נולדו י"ב שבטי ישראל. האות המשותפת בשמות כל ארבע האמהות ולישראל היא האות למד. האות הגבוהה ביותר מכל כ"ב אותיות שפת הקודש. בתיבה למד הצרוף דל מ, אם נוסיף, אותיות "יה" לתיבה "דל" נקבל "לידה".והאות מ בגימטריה גואל וערכה 40. מה שמרמז גם על ענין של ערגה וכמיהה כי 40 ימים השתוקקו בנ"י לקבלת התורה ולגואל משה רבינו. לכן, הקשר לאמהות הוא בעצם ההשתוקקות שלהן ללדת בנים. וכמו שקוראת רחל ליעקב "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ויצא ל,א). כי רחל כמו כל האמהות ידעו, כי י"ב הבנים יהוו את הבסיס להיות עם סגולה מבין כל העמים גם להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". 

רמז נוסף לכך מצאתי, שאם נכתוב את האות ל במילוי למד 
ונמשיך,
ל מ ד
     ל
     ת ו

נקבל את התיבה תלמוד - זו התורה שבעל פה שאותה קבל רק עם ישראל.

אז בע"ה,
שנזכה להשתוקק ללמוד תורה ללמדה ולקיימה הלכה למעשה.
אמן כן יהי רצון!!!

פרשת חיי שרה

בסוד הלשון - תחי שרה אמנו 

               (יוסף בלו)

תחי שרה אימנו

בשבת הקרובה נקרא את פרשת חיי שרה, אשר פותחת בסיכום ימי חייה ומבשרת על מותה של שרה אימנו. אך למרות זאת, הפרשה דווקא מברכת את שרה אימנו בברכת יחי, וקוראת בקול רם וברור: "תחי שרה אימנו!".

"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה" (בראשית כג, א). מפרש רש"י: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל, לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו. בת מאה כבת עשרים - לחטא, מה בת עשרים לא חטאה, שהרי אינה בת עונשין, אף בת מאה בלא חטא, ובת עשרים כבת שבע ליופי:כלן שוין לטובה". מבאר ומסכם הבן איש חי את חיי שרה, כי הכתוב בא: "להדגיש את המיוחד בהנהגתה של שרה אימנו: מידת השפלות! אחת הדרכים המוצלחות כיצד להגיע להרגשה מוחשית של ענווה ופשטות, היא על ידי שהאדם יזכור ויתבונן במצבו וצורתו בהיותו תינוק רך נולד פחות משנה... וכבר אמרו חכמי הטבע, כי אילו היתה באדם דעת להבין את פחיתות ערכו בשנתו הראשונה, היה מת באנחתו מרב עגמת הנפש... כל כך היתה נמאסת בעיני עצמה, עד שגם כשהייתה בת מאה זכרה להרגיש עצמה ולהביט בשנת חייה הראשונה... גם בהיותה בת עשרים עם מלוא הכוח והמרץ, אף אז החשיבה את מעמדה כפעוטה בת שנה. אולם מצד שני... צעירי שנים צריכים... להסתכל קדימה ולהעריך את עצמם בעיניהם כמבוגרים וגדולים בשנים, בעלי אחריות מלאה על כל מעשיהם ופועלם... 'ושבע שנים' בלשון רבים,  רמז להנהגתה בהיותה בת שבע, אז היתה מחשיבה עצמה כגדולה בשנים, החייבת בכל חיובי התורה" (פניני הבן איש חי, חיי שרה). כה דומה היא שרה אימנו במידת השפלות לאברהם אבינו שהעיד על עצמו: "וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר".

"וַתָּמָת שָׂרָה בְּקִרְיַת אַרְבַּע" (בראשית כג, ב). מפרש רש"י: "ונסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק, לפי שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט, פרחה נשמתה ממנה ומתה". רמז לכך מצאתי בעקידת יצחק והוא בכלי המכלה שהשתמש אברהם לשחיטת בנו. והכלי הוא המאכלת אותיות כלות האם, בהא הידיעה. מה שמרמז על כך, כי כלו חייה של שרה אימנו, והיא האם הראשונה לארבעת האימהות הצדיקות והקדושות.

יגעתי ומצאתי, כי המקום "בקרית ארבע" אותיות ברית קאר עב. ו- ברית ק בגימטריא ברית לך לך. מה שמרמז, שמאחר ששרה אימנו היתה שותפה מלאה באמונה שלמה למימוש ציווי ה' את אברהם אבינו, אזי נחשבה כמוהו שכרתה ברית עם ה' בלכתם לארץ כנען ובלכת אברהם להר המוריה, אף שהלך לשם מבלעדי שרה אשתו. והצירוף אר עב מרמז על ה' שהאיר לשרה ולאברהם מטובו, גם כאשר קיים את הבטחתו, בנס שמעל הטבע, בהולדת בנם יצחק. וזאת, לאחר שה' זיכך את עובי שמם, כאשר שינה את השם שרי לשרה ואת השם אברם לאברהם. כי שמו של אדם מלמד על יסודות טבע רצונו והם העפר, המים, הרוח והאש. וגם נודע כבר כי רצון גימטריא שמו של אדם. מה שמלמד, שאפילו בתקון של אות אחת בשם האדם, אזי יסוד החומר מסוגל להפוך את טבעו: מכלי חשוך לכלי מאיר, ומכלי עקר לכלי הולדה מתוקן של פריה ורביה.

לאחר שנקברה שרה במערת המכפלה ותמו ימי האבל, מבקש אברהם למצוא כלה ראויה לבנו יצחק. שהרי כלה זו תהפוך גם היא להיות אם לבני ישראל. ורש"י מצא לכך רמז בפסוק "וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּֽל" (בראשית כד, א). וכותב רש"י: "בכל עולה בגימטריא בן, ומאחר שהיה לו בן היה צריך להשיאו אשה". לכן אברהם שולח את עבדו אליעזר ומשביע אותו "רַק אֶת בְּנִי לֹא תָשֵׁב שָֽׁמָּה" (בראשית כד ,ח). מפרש רש"י: "רק מיעוט הוא. בני אינו חוזר, אבל יעקב בן בני סופו לחזור". ויגעתי ומצאתי, לא תשב שמה אותיות "לא תש[ו]בה שם". מה שמרמז, כי אצל משפחתו של אברהם שהותיר במולדתו לא שייך להשיבם בתשובה לבורא עולם. כלומר, אין ענין שיצחק ישלים את חסרון האמונה אצל משפחתו שם, אלא יש רק רצון להוציא את ניצוצות הקדושה מן הטומאה, כמו את הנערה רבקה. גם יעקב אבינו לימים חזר למולדתו של אברהם סבו ולא החזיר בתשובה את לבן ראש המשפחה אחי רבקה אמו, אלא יצא משם עם בניו ושתי האימהות הנוספות רחל ולאה.

"וְהִנֵּה רִבְקָה יֹצֵאת... וְהַנַּעֲרָ טֹבַת מַרְאֶה מְאֹד"(בראשית כד, טו-טז). אונקלוס מתרגם את התיבה "הַנַּעֲרָ" בתיבה "עוּלֵימְתָא" אותיות מעלות א"י (ראשי תיבות ארץ ישראל). כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב:    "ואברהם שהוא ראש למאמינים זכה להוציא הקדושה הגבוה הזאת שהיא מערת המכפלה מעפרון, כי אברהם הוא הראשון שהשיג קדושת ארץ ישראל, שהיא בחינת אמונה" (לקוטי הלכות תפלין ה, אות מ), מה שמרמז ומלמד על מעלותיה שלהנערה רבקה, אשר ניערה מעליה אורחות האמונה השקרית של משפחתה, ומתוך ערנות בחרה לצאת מן הר"ע (ראשי תיבות הרצון עצמי) למקום של חסד ורצון של השפעה. כה דומה היא במידותיה לאברהם אבינו שהרי גם היא זכתה להכלל במידת האמונה ובקדושת ארץ ישראל.

"ויצא יצחק לשוח בשדה" (בראשית כד, סג). כותב רבי נחמן מברסלב: "שתפלתו היתה עם סיוע וכח השדה, שכל עשבי השדה נתנו כוח וסיוע בתפלתו, שבשביל זה נקראת התפלה שיחה" (לקוטי תנינא סימן יא). אז בע"ה שנזכה להמתיק הדינים בהתבודדות בשיחות עם בורא עולם כמו שמשוחחים עם חבר שקונים.

אמן כן יהי רצון!

לפרשת השבוע לך לך

בסוד הלשון
(יוסף בלו)

לך לך , מהו?

פרשת השבוע היא פרשת לך לך: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ

וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה"(בראשית יב, א-ב). מפרש רש"י: "לך לך - להנאתך ולטובתך, ושם אעשך לגוי גדול וכאן אי אתה זוכה לבנים, ועוד שאודיע טבעך בעולם". ה' מבטיח לאברם באם ילך מכל מה שהכיר בעבר ויעבור אל מקום חדש שלא גילה לו, אזי יזכה ליהנות מתענוג, כאשר ה' הטוב והמיטיב ישפיע עליו שפע ויגשים את משאלותיו הרוחניות והחומריות. האוהב ישראל מחדש, שדווקא מתי שה' מבטיח לאברם פרס אזי ה' יכול לבחון את לב אברם האם הוא מקיים את המצווה לשם שמיים או לשם פרס ופניה אישית. יוצא שאברהם אבינו הוא הראשון שקיים: "אַל תִּהְיוּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, אֶלָּא הֱווּ כַעֲבָדִים הַמְשַׁמְּשִׁין אֶת הָרַב שֶׁלֹּא עַל מְנָת לְקַבֵּל פְּרָס, וִיהִי מוֹרָא שָׁמַיִם עֲלֵיכֶם"(משנה אבות א, ג).

ובמדרש תנחומא סימן ג לפרשה: "לך לך מהו? לך לך: ל' שלושים, כ' עשרים, הרי עולה בגימטריא ק' רמז לו, כשתהיה בן מאה תוליד בן כשר...ורבי לוי אומר: ניסיון הראשון כניסיון האחרון. ניסיון הראשון, בלך לך מארצך ניסיון האחרון בלך לך אל ארץ המוריה". ושנגלה אליו ה' בגיל תשעים ותשע להבטיח לו בן יוצא חלציו אז "וַיִּפֹּל אַבְרָהָם עַל פָּנָיו וַיִּצְחָק וַיֹּאמֶר בְּלִבּוֹ הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד"(בראשית יז, יז). מתרגם יונתן "וַיִּצְחָק" בתיבה "וְתָמַהּ" אותיות תמוה וגם תום ה' וגם הצרוף המות, המרמזים על יצחק בנו של אברהם שעתיד היה להקריבו קורבן עולה תמימה לה' בהר המוריה.

יגעתי ומצאתי כי יצחק אותיות חצי ק, וחצי מאה עולה בגימטריא לך או נ'. כלומר, שיצחק נולד אברהם עדין לא השלים את החצי השני והניסיון האחרון ללכת אל הר המוריה להקריב שם את בנו לעולה. יוצא ש- לך לך זה בעצם נ' ו- נ' רמז לשם ינון שמו של המשיח: "יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמו"(תהלים עב, יז). המרמזים על התכלית של המהלך האלוקי גאולת העולם על ידי המשיח. לא היה סיכוי לבוא המשיח אם אברהם לא היה מצרף אליו את לוט מתוך אהבה וחסד לאחיינו ולמרות שנפרד ממנו נלחם להצילו. וכידוע מלוט יצאה הגיורת רות המואביה שמזיווגה לבועז נולד לימים דוד המלך משיח ה', ולסיום, עלה בידי לכתוב שיר לכבוד אברהם אבינו.

עברי גם ישראלי / יוסף בלו

השבוע עבר

היה בו מן מעבר

מעולם לעולם

משנה לשנה

מנפש לנפש

לפעמים אני מרגיש כמו אברהם העברי

ולפעמים פשוט כמו איש ישראלי

הקורא מעבר האחד אל העבר שני

אל כל העולם:

יש לי אור

ויש לי אושר

יש לי אש

ויש לי יושר

יש לי שיר

וקשר ישיר

אני שר אל אלי

שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד

כי יגעת ומצאת תאמין

ביאור

אברם העברי הגיע מעבר לנהר והיה אחד יחיד ומיוחד בדורו. שהרי לאורך מהלך ימיו, בכל מקום ובכל זמן עבר תהליך נפשי. מניסיון לניסיון, סמך את ידיו באמונה בבורא כאשר נכנע לעשות את רצונו של מקום. אברם בגימטריא הפועל גרם,  רמז לזה שהשתוקק לטפל בנפשות דורו, ואף דאג בשיתוף עם שרה לגייר גרים, וגרם לשנות את תפישת המציאות של העולם כולו. כי הוא זה שקרא לכל העולם שיש בורא אחד יחיד ומיוחד, אשר ברא את הכל. וכאשר אברהם הגיע לגיל של תשעים ותשע שנים שינה ה' את שמו לאברהם גימטריא ברא גאולה וגם ברא לב אחד וגם ברא אדם. ולאחר שנמול והפך להיות מתוקן כאדם הראשון לפני החטא זכה לגאולה בעת הולדת יצחק, בנו ויורשו, לכן זכה גם בגוי הקדוש הוא עם ישראל,

בדיוק כמו שהבטיח לו ה'. אברהם העברי נסע לאורכה ולרוחבה של ארץ ישראל לכן כל כולו כלול בתיבה ישראל - ראשי תיבות האבות והאימהות: יצחק, יעקב, שרה, רבקה, רחל, אברהם, לאה. אז שנזכה מתוך יגיעה בתורה למצוא ולהאמין בה' ממש כמו אברהם אבינו ואז לקרוא ולשיר את קריאת "שמע ישראל" ולזכור כי ישראלי אותיות יש לי: אור, אש, יושר וגם אושר, אכי"ר.

הסוד להשגת לב טהור

דוד המלך עליו השלום, משיח ה', מלמד בתפילתו את הסוד להשגת לב טהור.  

דוד המלך מודה לה' ומבקש: "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי" 

מה זה טהרה?

טהרה היא הפעולה לתקון הטומאה בכדי להשיג קדושה. 

לדוגמה, מי שאומר כי יש לו יחסים תקינים בעבודה הוא מודה שהם היו מקולקלים, עדיף כבר לומר ולדייק שיש יחסים טובים כי הם מרמזים על השפעה והטבה כמו שלא היה חסרון בכלי שהיה צריך לתקנו בכדי למלא את יעודו. 

דוד המלך מודה לה' כי אלהים, גימטריא הטבע, ברא לאדם לב או טבע אנושי בעל חסרון, כי בלב יש יצר הר"ע, ראשי תיבות הרצון עצמי. לעתים הרצון ליהנות בחיים יכול להביא את האדם לתאוה שהיא קבלה ללא מידה, ולרצון הרומס את הזולת בכדי להשיג יותר דברים מסיבת הגאוה על הזולת. 

לדוגמה, אם פלוני קנה מוצר יוקרה אז הוא חושב כי מגיע לו שהסביבה תכבד אותו יותר. ואם מישהו לא פועל כרצונו אז הוא יכעס ויפעל לפגוע בשמו הטוב כמו חלילה לביישו ברבים, וזה מה שיגרום לו להרגיש יותר טוב. לכן יש לתקן את התאוה בקבלה במידה ואת הגאוה בענוה, זה התקון הכללי ממש.

לעניות דעתי, דוד המלך מבקש תקון לטבע האנושי הרע והטמא לטהר אותו, להתקדש ולהשיג למעשה את רוח הקודש והנבואה שתתחדש בתודעתו ובתודעת כל פרט מעם ישראל.

יגעתי ומצאתי על פי הרמז מה שמחזק הנכתב לעיל:

"ל'ב ט'הור ב'רא ל'י א'להים ו'רוח נ'כון ח'דש ב'קרבי" 

ראשי תיבות: לט בל א, ונחב.

בצירוף אחר: א לב טל, חן בו.
בגימטריא להטב כו חן בו וגם להטב הויה חן בו.

א[לף] מלשון אלופו של עולם. גם תמונת אות אלף מורכבת מיוד עליונה ויוד תחתונה ומחברת אותן האות וו. כלומר יוי בגימטריא הויה שם השם המתאר את מידת הרחמים שלו.

ל[מד]ב זה לב הנברא עם ב יצרים יצר הרע הטמא ויצר הטוב. יש ללמוד לעשות טוב ולסור מהרע והבעל שם טוב זצ"ל אומר לעשות מהרע טוב, כלומר היצר הרע הוא חומר והוא רצון של קבלה אך ניתן להשתמש בחומר וליצור ממנו צורה של השפעה, כמו שכותב בעל הסולם זצ"ל: "רצון לקבל בעל מנת להשפיע", שהוא רצון מתוקן של נברא ענו ואוהב.

טל גימטריא גאלה וגם ה' גאל וגם ל[מד] גאה
הגואל זה מי שמלמד באמצעות נסיונות בהויה איך לתקן את הגאוה בענוה ואת האגו-התאוה בהנאה במידה מדויקת.

חן בו אותיות בו ח"ן ראשי תיבות חכמת נסתר.

לסכום, התפילה של לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי מיועדת לאלופו של עולם ולמידת הרחמים של ה', שיגאל את המתפלל מן היצר הרע שבחלל השמאלי של הלב, כי רק ה' יכול למנוע יסורים ולמתק דינים. יש לו חכמה נסתרת איך לתקן ולטהר הלב המקולקל והטמא של הנברא אל הקדושה ולשכן את שכינתו בלב הנברא לתכלית זכיה בנבואה הנעלה.

כי ה' בחוכמתו לעתים נסתר, לפעמים רק מציץ מן החרכים, לפעמים נגלה אל הנברא ומלמדו באמצעות נסיונות של שפל וגאות ירידות ועליות התרחקות והתקרבות יסורים ושמחה, וכדומה. להכיר את כוחותיו ולהוציאם מהכח אל הפועל הלכה למעשה. וכאשר מודעים לכך שהחסרונות הכלליים שבשורש הן גאוה ותאוה[לכן לפי רמז הנ"ל להטב הויה, ה' הביא ברחמיו ובחוכמתו מציאות של אלו שחוגגים גאוה ותאוה בכדי להראות לכולם את החסרונות בגילוי ברחובות הערים] ניתן עתה ללמוד לתקן אותם לטהר את הלב להתקדש ולזכות לרוח הקודש ונבואה, ולמעשה להיות דבוקים בה' ולהכיר הנאה נצחית ללא קצה.

את התהליכים האלה עבר דוד המלך עליו השלום, ירידות ועליות מקצה אל הקצה עד שזכה לבחינת "לבי חלל בקרבי" כי הלב שלו נטהר מהיצר הרע. ובזמן של דבקות זכה לכתוב את ספר תהלים, מקור לנחמה, לישועה. ושכל אדם יכול למצוא את עצמו בתיבות ולבקש מה שדוד המלך התפלל לה' בשביל עצמו ובשביל כלל עם ישראל ומשפחת העמים.

אז בע"ה שנזכה לתקון הטבע האנושי הרע והטמא, לטהר אותו, להתקדש ולהשיג למעשה את רוח הקודש והנבואה שתתחדש בתודעת כל פרט בעם ישראל, באמצעות בנית בית המקדש לאחר גילויו הקרוב של משיח בן דוד הוא מלך המשיח.

אמן כן יהי רצון!!!

סוד ההצפה בהודו קראלה בסימן הגאולה

היום קרה אסון, הצפה החמורה ביותר במאה השנים האחרונות ב - קראלה הודו, 186 הרוגים:

ידיעת החדשות כפי שפורסם ברויטרס

"שיעור ההרוגים מן השיטפונות הגרועים ביותר כמעט מאה שנים במדינת התיירות ההודית קראלה עלה ל -43 ביום רביעי, כאשר המים הגואים תקעו עשרות אלפי אנשים ואילצו את סגירת אחד מנמלי התעופה העיקריים".

נכון למוצאי שבת : 
"הודו פרסה אלפי חיילים ועשרות מסוקים להצלת אנשים שהשתרעו על ידי השיטפונות הגרועים ביותר במאה שנה בדרום קראלה, שם מספר ההרוגים של 186 איש ביום שבת יכול לעלות במהירות ככל שימשיכו הגשמים"

למה דווקא בקראלה הודו?

ועל פי הרמז שבמציאות מה יש לתקן?

ה' מרמז לנו בחסדיו באמצעות המציאות מה על היהודי לתקן, בכדי להיזהר ולמנוע גם בעולמו ייסורים. 

אז חשבתי על כך, יגעתי, וזה מה שמצאתי...

על פי הרמז, במילה "קראלה" זה אותיות "קרא לה'" וגם "רק אל ה'".

במילה "הודו" זה אותיות "ודוה" מלשון כאב וגם "הודו" מלשון להודות.

כלומר על היהודים להבין "הודו רק לה'". וגם כשליבו של יהודי דווה מייסורים המצרים והמצערים אותו, עליו לקרוא רק לה' ולהתפלל אליו בתחנונים לישועה, ולהאמין כי גם הדין הוא מן הרחמים. ויש לחזור אליו בתשובה, כי אצלו כל התשובות לכל השאלות. ולזכור כי לעבוד את ה' זה לא רק בעליה אלא גם בירידה, בצורה של רצוא ושוב. ודווקא כאשר מתגברים על הירידה כשעולים חזרה מקבלים את הכלים, איך לעזור לאנשים אחרים, מתוך אכפתיות ואהבה וכך לזכות לגאולה השלמה.

שנזכה לכך,

אמן כן יהי רצון!!!

סוד הצדיק

מה מאפיין צדיק?
מה מאפיין מי שמגיע לצדיק?

על שאלות אלו חשבתי, יגעתי ומצאתי:

על פי רמז, צדיק אותיות יד קץ או די קץ.
וגם די צ"ק ראשי תיבות צפון קוריאה.

כלומר, מי שמגיע לצדיק צריך לפתוח את ידיו באמונה להילחם ולשים קץ לספק המבלבל בעת קבלת התשובה לשאלתו מפי הצדיק.

וצדיק אמת הפועל נושא את ידיו באמונה לה' יתברך לשים די לייסורי השואל, בתשובה מדויקת הגואלת אותו כמו בקץ אחרית הימים. 

וכן כתוב "צדיק גוזר והקב"ה מקיים".

אז בעזרת ה' שנזכה להתקרב לצדיקי אמת ולהצדיק הוא ה' יתברך ויתעלה לקיים די לפעילות של צפון קוריאה בפעולתה להשיג נשק גרעיני ונזכה לגאולה של באחישנה וברחמים.

אמן כן יהי רצון!!!

צדיק נסתר אל תשתמש בכתר של המלך - סרט של הרב יאיר זמר טוב

סוד המקווה

מה התכלית הפנימית של המקווה?

ראשית אוסיף חידוש 2026

מקוה גימטריא אותיות וכולל

פלא מה

פלא אדם

פלא הויה במילוי אלפין

פלא לב אחד

הרי לתקן גאוה עתה מתוך הכנעה כמו שמלמדנו המגיד ממזריטש הוא לא יכול היה אלא אם כן מתפלל לה׳ שיתקן לו להיות ענו.

זה למעשה שלב ראשון ופלאי

והוא הכנעה

הבדלה

המתקה

ומה זה פל״א 

פ׳יוס ל׳אומי א׳מיתי

גימטריא

פ׳יוס א׳מיתי א׳(תמונת א זה יוי  גימטריא הויה) א׳להים 

לינק

לדרך שבה ניתן לצעוד בדרך פלאית הנפלאה ביותר לגאולה שלמה וברחמים

https://besodhalashon.blogspot.com/2026/04/blog-post_15.html

ובאנגלית

https://besodhalashon.blogspot.com/2026/04/the-palai-vision-reforming-israeli.html?m=1

על שאלה זו חשבתי, יגעתי ומצאתי:

על פי רמז, "מקווה" גימטריא "קווה גואל" 
וגם גימטריא "וקו גאולה / לב אחד / אדם" 

כלומר המקווה הוא מקום של תקוה להזדכך באמונה רוחנית פנימית טהורה וקדושה. והיא האמונה בגואל, משיחנו, אשר יתקן לנו קו פעולה איך לזכות לאחדות, איך להיות כאדם המשתוקק רק לחכמת ה' יתברך, ובעצם לגאולה מהחומר אליו אנו לעתים משועבדים לאורך זמן החיים היקרים שקבלנו מה' במתנה.

קו הפעולה המשיחי שאליו עלינו לשאוף, נרמז במילה גאולה עצמה אותיות ל[מד] גאוה וגם ל[מד] האגו. כלומר אם נלמד ברשות הרבים לקבל שפע מתוך שפלות ולא מתוך התנשאות נקנה את מידת הענוה, ואם נלמד ברשות היחיד להשפיע או לקבל שפע במידה מדויקת נתקן את התאוה. ואז נזכה להיות מאוחדים ומשתוקקים רק לה' יתברך כאדם מתוקן ושלם בכל מקום.

אז בעזרת ה' שנזכה בטבילה במקווה, לכוון את התכלית הפנימית והיא גאולת עם ישראל. ובזכות תיקון מידותינו, משיחנו, גואלנו יתגלה בקרוב.

אמן כן יהי רצון!!!

על סגולות המקווה סרט של הרב יאיר זמר טוב

בסוד הזמן והאמונה

מה התכלית שלנו בזמן שקבלנו?

מה הקשר בין האמונה לזמן?

על שאלות אלו חשבתי, יגעתי ומצאתי:

על פי רמז, זמן גימטריא אמון וגם ז"ן גואל ובראשי תיבות ז[כר] גואל נ[נקבה].

כלומר, התכלית שלנו בזמן שקבלנו הוא לייחד ייחודים של אהבה בקדושה בין הזכר לנקבה. יש לציין כי הייחוד הוא לא רק בין איש לאישה אלא גם, לדוגמה, בין מורה לתלמיד, בין חברים, בין מנהל לעובד, בין הורים לילדים. כי זכר הוא ביטוי לכלל של משפיע ונקבה היא ביטוי לכלל של המקבל לכן הייחודים הם לא רק בין גבר לאישה הגשמיים.

קשר בין משפיעים לא יצלח, כי למרות הקרבה בדמיון תכונת ההשפעה אף אחד מהם לא מוכן לקבל, לכן לא ייווצר חיבור בין שני משפיעים שלא מוכנים לקבל אחד מן השני. זה כמו שלכל משפיע יש חכמה ללמד אך אין ברצונו ללמוד לכן לעולם לא יהיה חיבור בין משפיעים כאלה שאין להם גם רצון לקבל. זה נובע מגאוה, כי משפיע אנושי כזה, חושב שאצלו כל החכמה, לכן אינו מוכן להקשיב, כי לבו אטום מהתנשאות על זולתו, טיפשותו היא בכך שאינו מבין כי ההקשבה היא דווקא חסד והשפעה. 


מיהו אותו הגואל? על פי רמז, הגואל אותיות ל[מד] גאוה, ל[מד] האגו. כלומר, הגואל הוא ה' יתברך, משדך השידוכים בין המשפיע למקבל. ולמעשה, ה' מאתגר את בני הזוג במבחן של אמונה, ה' מנסה ומאמן אותם בכדי ללמדם לתקן את הגאוה בענוה ואת האגו-התאוה בקבלה במידה מדויקת, בכדי לבנות ולהגדיל את האמון ביניהם וכך לצלוח את האתגרים לאורך הזמן, בכדי לצאת מגולה לגאולה, בכדי שהשכינה תהא שורה ביניהם בעת האחדות. 

אז בעזרת ה', שנזכה לגאול עצמנו מהגאוה ומהתאוה בכדי שנוכל הן להשפיע והן לקבל במידה מדויקת בכדי להאמין בעצמנו שנוכל לעבור את האתגרים הזוגיים בהצלחה ובשמחה לאורך זמן, אמן כן יהי רצון!!!