בסוד הלשון לאור חג מתן תורה

בסוד הלשון
(יוסף בלו)

פרשת נשא לאור חג מתן תורה

פרשת השבוע צמודה לחג השבועות והיא פרשת נשא מלשון נשואין, שהרי ו' בסיון הוא יום הנשואין בין ה' לעמו ישראל. בתאריך זה חגגנו וחוגגים כל שנה את 'חג מתן תורה', שהרי מפי ה' הוא נותן לנו את עשרת הדברות, אשר חקוקות בשתי לוחות הברית. וכל לוח הוא רבוע ואורך כל צלע הרבוע הוא וו טפחים כנגד התאריך ו' בסיון. החודש סיון הן אותיות נסוי והחדוש שבכל שנה, כי הבורא נותן את תורתו מחדש, כמו יש מאין, לעמו ישראל. תורה גימטריא ר"ת[ראשי תיבות] א"י[ארץ ישראל] שכן תכלית התורה שעם ישראל ישמור על מצוותיה בחברה שגם מקימה מלכות.

למעשה ביום החמישים לאחר תום ספירת העומר, הן שבע השבועות מיום יציאת מצרים הוא חג הפסח, המהווה את יום הארוסין בין ה' לעמו ישראל. החתן והכלה מתקדשים ומחדשים השבועה ביניהם לנאמנות. לכן, נקרא 'חג מתן תורה' גם 'חג השבועות' מלשון שבועה "האחת, שה' נשבע כי לא יחליף את העם הנבחר. והשניה, שעל עם ישראל להיות נאמן ולא להחליף את האל האחד באל אחר"(טור ברקת). יגעתי ומצאתי רמז, כי התיבה שבועות, הן אותיות ע' בושות. מאחר שעל כל אומה ואומה מבין שבעים האומות להתבייש, כי לא הסכימו להצעת ה' לקבל את התורה עליהם. ובע"ה יחזרו שבעים אומות העולם בדרכי תשובה ובקיום שבעת מצוות בני נח, להאמין באמונה שלמה בבורא עולם, אשר מעולם לא חזר בו משבועתו להיות מלך של עם ישראל.

רמז נוסף מצאתי, המחבר בין פרשת נשא לבין חג מתן התורה, כי התיבה נשא הן אותיות אש נ'. שהרי ביום ה-נ' הוא יום החמישים, נתנה האש היא התורה, ממלך מלכי המלכים. כמו שכותב רבי נחמן מברסלב: "וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּתּ כמוֹ שֶׁכָּתוּב: הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵש"(לקוטי מוהר"ן ד,ו). מאחר שתכונת האש להאיר, התורה מסוגלת להורות ולהאיר הדרכים לדבוק ולכוון אותנו מעלה לבורא, מלך מלכי המלכים. לכן, משה רבינו וצדיקי הדור אשר דבוקים באש התורה מסוגלים גם לכך. קל וחומר, צאצאי אהרון הצדיק, אלו הכהנים, אשר זכו לנשוא כפים ולברך באהבה את בנ"י: "יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ, יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם"(במדבר ו,כב-כז).

רבי נחמן מברסלב כותב: "כִּי צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"(לקוטי מוהר"ן ד,ו). חלב בגימטריא מ', ארבעים וגם גואל. ומאחר שחלב-אם הוא לתינוק, המה מרמזים כי בעת קטנות מוחין של ישראל עליהם לתקן ולבקש את הצדיק יסוד עולם כמו שהשתוקקו ארבעים ימים לשובו של משה רבינו גואלם עם תורת ה', בכדי לפרש להם את הדרכים לשוב לזכות לגדלות מוחין, דעת וחבור לבוראם. לכן נוהגים בחג מתן תורה לאכול מאכלי חלב ודבש, גם כי בזאת מבורכת ארץ ישראל "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש"(שמות ג', ח). ידוע כי ארץ היא מלשון לרצות ורצון, כלומר סגולת רצון ישראל הוא להיטיב ברוחב לב ולהשפיע כמו הבורא הטוב והמיטיב בעצמו. התיבה דבש מחזקת זאת, כי דב"ש הן ראשי תיבות שם בן ד', שם זה הוא השם הויה הקדוש בן ארבע האותיות: י-ק-ו-ק. וכמו שמדבורה, שהיא שרץ טמא יוצא דבש טהור, כך בהסתרה שבתוך הסתרה יצא משיח ה', דוד המלך, צאצא של בועז הצדיק ורות המואביה שהתגיירה. בת לעם מואב, שנולד מגילוי עריות בין בנות לוט לאביהם, אחינו של אברהם אבינו. כך למעשה אוחד מחדש מחנה לוט למחנה החסד של אברהם אבינו שהתגשם למעשה בעת בניינה של מלכות דוד המלך.

ו' בסיון הוא גם יום הולדתו והסתלקותו של דוד המלך, מי שכתב את ספר התהלים בו כל ישראלי יכול למצוא ולתקן דרך תשובה חדשה אל ה'. כותב רבי נחמן מברסלב על בחינת המלכות שבכל ישראלי "אשריך ארץ שמלכך בן חורין, שהמלכות יהיה אצלך בן חורין לבלי להשתמש בו להנאתך"(לקוטי מוהר"ן נו,ב).

אז בע"ה, כשנתקן את המלכות תקון שלם לעבוד את ה' בצורה של להשפיע מבלי כוונה לקבל לעצמנו, אז תתגשם הנבואה כי "בַּיּוֹם הַהוּא, אָקִים אֶת-סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת"(עמוס ט), אמן כן יהי רצון.

 

סוד שפת היאר - שנת התש"ף מסוגלת לגאולה

בראשית פרשת שמות, הפרושה לפנינו, מונה התורה את שמות שבטי בני ישראל אבינו, ומצינת כי שבעים נפש היו הראשונים שגלו למצרים וגם מתו שם. "ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה"(שמות א,א) 

כותב בעל הטורים: "ואלה שמות בני ישראל הבאים. ר''ת שביה שאף כשהיו בשביה שמות בני ישראל לא שינו שמותם שבשביל ד' דברים נגאלו ממצרים בשביל שלא שינו את שמותם וכו' וגם כן ואלה ו' מוסיף על ענין ראשון וימת יוסף ואלה שמות שצוה להם שלא ישנו שמותם ואמר להם אף על פי ששינו שמי צפנת פענח אתם אל תשנו שמותיכם". 

ורש"י מלמד עד כמה ה' מחבב את בנ"י וכותב: "אע"פ שמנאן בחייהן בשמותם חזר ומנאן במיתתן להודיע מכאן כי נמשלו לכוכבים שמוציאן ומכניסן במספר ובשמותם שנאמר המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא" בנ"י נמשלו לכוכבים כי בתיבה כוכב הצירוף כו(26 גימטריא הויה הוא שם ה') כב(22 סך אותיות שפת הקודש) אלו מרמזים על הקשר בין ה' המרחם על בניו כי הם שומרים על אותיות שפת הקודש המרכיבות את שמותם וכך הם מתחברים לבוראם ברוך הוא.

אותיות התיבה שמות וצירופיה מרמזים רבות כמו שאראה להלן: בנ"י מתרבים כשרצים ומתעצמים מאוד גם כלכלית. עד שקם פרעה חדש כיש מאין, אשר לא הכיר את יוסף, ומוציא אל הפועל את עצות יועציו. בכדי להינצל מהמצב הוא בוחר לשעבד בפרך גופני ומייגע את בנ"י, במטרה להתיש גם את כוחם הרוחני עד לבטול התקוה לגאולה. פרשת שמות גימטריא ושת גואל, המרמזים על כך שהפרשה מהווה תשתית של ראיות לסיבה ומסובב של יציאה מגלות של שעבוד כואב של יותר ממאתיים שנה לגאולה על ידי הגואל הוא משה רבינו. תכלית ומהות שמו לא רק להיות משוי וסביל, אלא דווקא להיות פעיל ולמשות ממות אל החיים את בנ"י. וכמו כן ה' הבטיח למשה "לעשות שמות" בארץ מצרים ואז לקבל את התורה אשר גם נרמזת בתיבה שמות אותיות שום תו מה שמרמז, כי יש לשום תשומת לבנו אל התו שהיא התורה כולה, שהרי נכתבה כתו אחד של אותיות ובמסורה הפרידו את התו למלים לפסוקים ולפרשות. התיבה שמות היא גם אותיות שתו מ(מ ימים ולילות השתוקקו בנ"י לתורה) המרמזים כי יש לשתות בהשתוקקות, כצמא למי התורה כי כל התורה הם שמותיו ורצונותיו של הבורא אשר יש לקיימם.

ופרעה התגאה בשקר, כי הוא עשה את היאור וגזר להטביע בו כל תנוק עברי שנולד. והמילדות עברו על צו פרעה,"וַתְּחַיֶּיןָ אֶת-הַיְלָדִים"(שמות א,יז). כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב: "צדיקי הדור נקראים מילדות העבריות על שעוסקים להוליד בישראל תולדות קדושות של תורה ומעשים טובים...שפרה שמשפרת את הולד...פועה שפועה מדברת והוגה את הולד...כי הצדיקים מחזקים את ישראל ומשפרין אותם על ידי הנקודות הטובות שמוצאים בהן... פועין והוגין ומדברים עם ישראל ושורקין ומצפצפין אליהם לחזקם ולעוררם ולהגביהם ולהרימם מכל מיני שפלות וירידות ונפילות שלהם". 

צו פרעה לא פסח גם על בנם של יוכבד ועמרם. אבל אמו מצאה פתרון של גאולה ובפסוק הבא אפילו נרמז לנו מה קורה לקראת הגאולה וגם על השנה המסוגלת לגאולה השלימה של עם ישראל: "וְלֹא-יָכְלָה עוֹד, הַצְּפִינוֹ, וַתִּקַּח-לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא, וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת; וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד, וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר"

https://images.app.goo.gl/t6M6D6c46CUUMSsbA

על פי הפשט, יוכבד הצפינה את התינוק, משה, בתבת גמא שנאטמה בחימר ובזפת. שמה אותה בסוף על שפת היאור ומרים אחותו משגיחה עליו מרחוק עד שהגיעה בת פרעה שלמעשה אימצה אותו להיות לו לאם, ומרים הרימה את המצב שאת התינוק תיניק אימו ולא מיניקות מצריות, כך הציעה לבת פרעה וכך היה. כה חשוב הוא ממה אנחנו ניזונים בכדי להגיע להחלטה מושכלת ונכונה...עוד תראו בהמשך.

על פי הרמז, אפשר להתייחס לכל בני האדם שנמצאים למעשה בתיבה הצפה על המים ומוגנים בתוכה ממבול וסערות הצפות וטביעה. התודעה של בני האדם מובלת ולעתים מהונדסת באמצעות כלי התקשורת שמשדרים את התיבה, את המילה, כלומר את המלל והדיבור היוצא משם. וזה הקשר לפרשת שמות גימטריא את השם, כי בכלי התקשורת מהללים או מגדפים את שמות הדמויות המתוקשרות לצורך הובלת דעת קהל, פרסום וכדומה. בתיבה מוצפן על פי הפשט גואל ישראל הוא משה רבינו, אך מעבר לזאת יש תיאור למרחב האנושי של בני האדם שבתוך עולם המלל והדבור. העולם הזה של התיבה מורכב מ - גמא, חמר וזפת.

גמא יוצא גימטריא ד"ם אבל גם ר"ת מ'גן ד'וד.

עולם המלל והדיבור זה מה שמאפיין את האדם הנברא והמדבר. מי שזוכה לשלוט על צורת הדיבור הופך להיות מלך מוצלח בעל שם טוב, אוהבים אותו ושמו הולך לפניו. עולם הדבור הוא לעתים עולם אלים, במילה אחת ניתן אפילו לרצוח אדם, כי "מָוֶת וְחַיִּים, בְּיַד-לָשׁוֹן"(משלי יח, כא). לכן בני האדם זקוקים להגנות, למגן דוד, להגנתו של מלך המשיח.

חמר זה מלשון חומר, אבל גם חמר אותיות רחם וגימטריא גאל רוח, חמרא זה גם צבע אדום המרמז על דינים, בארמית חמר גם יין.

נכנס יין יצא סוד, אז מהו הסוד? "משיח רוכב על חמור". אבל גם,

עולם המלל והדיבור והתקשורת פועל לעתים מאינטרס אישי ותועלת כלכלית להשיג שפע חומרי עד ששוכחים את המשמעות הערכית לפעול מתוך ענוה ורחמים ולא מתוך גאוה והאגו של דינים. בכדי לתקן את זה יש לפעול מתוך רחמים ואהבה. ולהבין שדרך התיבה חומר מוצפנת על פי רמז גימטריא ראה מח וגם רוח גואל. כלומר, ה' מקדים תרופה למכה, ומראה לנו כי ברא בנו כלי להכיל חכמה והוא במח, אבל מה שיש לנשום ולקבל אל המוח הוא את רוחו של הגואל, שמלמד אותנו איך להשיג גאולה, איך ליישר את המוח בכדי שישפיע לתקן את עקמומיות הלב, לתקן את כוחות הדמיון, הרגש ואת רצון הלב בדרך היושר והקדושה, למרות הסערות של החיצונים האוטמים את הלב מלהקשיב לזולת, מלדייק, מלהיות עדינים, מלרחם ומלאהוב. 

כי הכוחות החיצונים או התקשורת פועלת לעתים מתוך אינטרס זר ללבות שיסוי חברתי וללבות תרבות של שקר, חומריות, בלבול, וטומאה. ומזינה כל זה למח הצופה בה לתכלית של קלקול, אבל התרופה למכה הזאת הוא בתקון ע"י רוח גואל והוא למעשה, משה רבינו, העניו מכל אדם, שהוציא אותנו מעבדות לחירות. ובאמצעותו קבלנו את התורה המורה לנו מה לתקן ואיך לתקן את המח בכדי ליישר לב עקמומי ומקולקל ע"י אותם כוחות חיצוניים ומזיקים. 

משה רבינו מלמד אותנו כי ענוה זו המידה לתקון התקשורת המקולקלת. ענוה זה להעביר 100% מנקודה לנקודה בלי אינטרס אישי או אג'נדה נסתרת. כך היה משה שהיה בבחינת פה אל פה אדבר בו, לכן העביר נקי 100% מהבורא אל עם ישראל ולאנושות כולה, זה השיא שיש לשאוף אליו: "שהתשקורת" צריכה להפוך להיות תקשורת מתוקנת ישרה ומקודשת לפי האמת. 

זפת הוא גם חומר שחור ואוטם לפי הפשט.

על פי רמז, 

זפת אלו אותיות ז"ת שמקיפות את האות פ[ה]

ז"ת ראשי תיבות ז'ין ת'חתונות, אלו 7 ספירות שהן הנהגות של הקב"ה:

חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד מלכות.

כלומר, עולם המלל והדיבור והתקשורת לעתים אוטמים אותנו בהחשכה של האמת, בהכחשה ובערבוב. אך גם למכה זו הקדים ה' בתרופה, יש עלינו לתקן 7 הנהגותיו בעולמינו, עולם העשיה. להפוך בסופו של דבר את הדיבור לרמה של מלכות. ככתוב "מלכות פה - תורה שבעל פה קורינן ליה"[פתח אליהו] בתורה שקיבלנו יש בהן הוראות מה לתקן ואיך לתקן? ההלכות מוליכות אותנו לעבור תהליך של תשובה הכולל: הודאה, חרטה וקבלה לעתיד. זה מה שהופך אותנו להשיג מלכות והנהגה עד לביטול החושך באור. ובע"ה יתוקנו כל השבעה שבסופן תתוקן מלכותו של מלך המשיח בן דוד, ונזכה לגילויו בקרוב מאוד.

למי נזכה? למוצפן בתיבה, "וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת-הַיֶּלֶד"

ותשם אותיות שמות

בה ר"ת ב"ה ב'רוך ה'וא

את הן אבני הבנין לדיבור, כב אותיות הקודש מ א' עד ת'

הילד גימטריא מה ד[לת]

על פי רמז,

45=מה=אדם=לב אחד=גאולה

434=דלת=משיח בן דויד

נזכה למעשה למשיח בן דויד לאחדות ולגאולה שלימה!!!

מתי נזכה לו?

"וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל-שְׂפַת הַיְאֹר"

זה מרמז על הסוף, על שנת הגאולה המסוגלת היא שנת התש"ף.

וגם שנת התשפ"א לפי הרמז הבא:

שפת היאר - התשפ"א יר (יר בגימטריא יוצא 210)
ולמספר  210  יוצא צירוף מספרים של השנים 2020-2021

התיקון הוא למעשה תיקון "שפת היאר"

שפת מלשון שפתיים ושפה

היאר אותיות ריאה

בכדי שנתקן שפה ברורה, ומדויקת ונקיה, יש לתקן את המרחב התקשורתי באמת הנקייה מאינטרסים מזיקים. איך עושים זאת נושמים אויר נקי לדרך הריאה. על פי תיקוני הזוהר, הריאה היא הבחינה של משה רבינו, עלינו לנשום תורה, לחיות תורה אשר מתקנת ומחייה את המח, המיישר את עקמומיות הלב שהתקלקל ע"י אותם כוחות הסערה של החיצוניים המזיקים אותנו בחושך, מבול ובסכנת טביעה תחת החומריות, כי ריבוי שפע יכול גם לבלבל.

ואקדיש לכם שיר,

בשורת השפה / יוסף בלו
בביכורים מאז י"ח טבת ה´תשס"ט

אסע ביום ההוא מעיר הבירה

לבשר את הבשורה

בכל ישוב כפר ועיירה

של שבעים אומות עולם

כי שם רצון ללמוד אורה

בשפה הברורה

ללא תרגום לשון ללשון

תלמידי עשרים ושתיים תמונה

המחיים כל אחת בישר ובנקודה

ובהמשך, ה' בוחר להתגלות למשה בסנה הבוער שאינו אוכל על הר חורב. המרמז, כי משה זכה לחיבור נפלא כמו שדיבר עם ה' פה אל פה כחברו הטוב ביותר. 

קבלתי מרבי נחמן מברסלב: כי התיבה חבר הן צירוף אותיות בר חב, המרמזים להלן: 

1. חב מלשון חיוב ו בר אותיות רב, כלומר, ראשית יש חיוב לעשות לנו רב והוא משה רבינו. 

2. וגם שחברים הם ברי או מתרגום בני חב אחד לשני וביניהם יחס של קנין, כמו הצדדים החתומים בשטר חוב. מה שמלמד שאנחנו מחויבים שיהיה אכפת לנו לדאוג אחד לשני. 

3.בר מתרגום בחוץ, חב מלשון לחבב

מרמז על הנהגות משה לצאת אל הבר, החוצה מעצמו, ולחבב הנקודה הטובה בזולתו וכך ליצור קשר של חבור.

ככתוב: "עֲשֵׂה לְךָ רַב, וּקְנֵה לְךָ חָבֵר, וֶהֱוֵי דָן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת"(מסכת אבות א,ו) 

לקוטי עם לועז מביא כי, הסנה גימטריא 120 וכך נרמז למשה על אורך שנות חייו.  ואוסיף, כי בשנים אלו היה עליו לעשות נסים מעל הטבע לטובת גאולת בנ"י. נ"ס הן ראשי תיבות ס'ומך נ'ופלים, שמו של ה', הפוקד על הטבע לסמוך את נפילתנו ולהצילנו כמו מטביעה בים ממש ברגע האחרון. באותו מעמד, ה' קורא למשה "הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי"(שמות ג,ט). ואונקלוס מתרגם "הא קבילת בנ"י עאלת לקדמי". ומצאתי כי קבילת גימטריא מקבת, מה שמרמז על עוצמת הכאב והצער של בנ"י בגלות כמו מרוצצים ראשיהם למות ממכות פטיש שקבלו מידי המצרים, משועבדים לכוחות החושך.

ובארץ מדין נולד למשה בן בכור וקראו גרשם "כִּי אָמַר גֵּר הָיִיתִי, בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה"(שמות ב,כב) וכך התגלגל כי גרשם המהווה את התולדה של משה התגשם בסוף הפרשה כאשר ה' מבטיח למשה לאור הרעה במצב בנ"י "עַתָּה תִרְאֶה, אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה: כִּי בְיָד חֲזָקָה, יְשַׁלְּחֵם, וּבְיָד חֲזָקָה, יְגָרְשֵׁם מֵאַרְצוֹ".

אז בעזרת ה', שנצליח לגרש את היצר הרע מתוכנו וללכת בדרך הישר אל הטוב, ונזכה לנשום דרך הריאה, תורה מחייה של צדיק וגואל הוא משה רבינו לתקון המח והשכל ליישר את ליבנו, את כוחות הדמיון, הרגש והרצון ונזכה לתקן שפה ברורה, ולגאולה השלמה בשנת התש"ף.

אמן כן יהי רצון!!!

"טבעת האש" - רעידת אדמה באינדונזיה בסימן של גאולה

אינדונזיה היא מדינה שנמצאת בתוך "טבעת האש" לכן היא למודת רעידות אדמה, התפרצויות של הרי געש וצונאמי.
.
כתבתי כבר בבלוג על אינדונזיה - גם על משמעות רעש אדמה על פי רמז.
הקליקו: מה זה רעש? ולמה דווקא באינדונזיה יש סימנים לגאולה?

נתוני רעידת האדמה העוצמתית שפקדה את אינדונזיה הערב, מרמזים בדיוק רב על הגאולה והייתי חייב לציין את זה.

אלו הנתונים לפי אתר הססמי האמריקאי הבין לאומי:

לפי רמז,
"טבעת האש"  בגימטריא 787
ומצאתי כי, 

787 = שבעה משיח אליהו

מי אלו השבעה?
אלו הם שבעת הרועים: אברהם יצחק יעקב משה אהרון יוסף דוד
הם  הרי שבעת האושפיזין לסוכה, שבחג הסוכות.

787 = טבעת האש = בעת אש דוד

לעניות דעתי, 
דוד המלך - חי וקיים ובשעת רצון הוא שולח לנו מסרים הבאים:

לקרוא תהלים, כי אש זה אותיות שא, ונשיאת ידיים מרמזת על תפילה.
דוד המלך נלחם למען עם ישראל תמיד.
אז גם שעם ישראל ספג טילים ואש של רקטות דוד המלך משיב באש של דבקות בתפילה.

"תהלים נגד טילים" זה מדע מדויק!!!
לא סתם חרוז.

עוצמת הרעידה 7.1 בסולם ריכטר
הספרות  71 בגימטריה נדיב ה'

עולה השאלה: מיהו נדיב ה'?
זה המשיח: בן דוד
וגם מלאך הברית אליהו הנביא מבשר הגאולה
ודוד המלך חי וקיים

כי,
כותב הרב הבן איש חי זצ"ל
הגימטריא הבאה:

נדיב = אליהו דוד
נדיב = בן דוד

והאות ה' [נדיב ה' הנ"ל] מכוונת לאות ה' האחרונה בשם השם.
אות זו מכוונת לשכינה ולספירת המלכות השביעית .
בקבוצת 7 ספירות התחתונות.

ג' ספירות ראשונות:
כתר, חכמה, בינה

ז' ספירות תחתונות, שבעת הרועים.
1.חסד - אברהם
2.גבורה - יצחק
3.תפארת - יעקב
4.נצח - משה
5.הוד - אהרון
6.יסוד - יוסף
7.מלכות -דויד

נמשיך,

עומק הרעידה 45.1 
הספרות 451 בגימטריא "לך לך מארצך"
פרשת השבוע האחרונה שקראנו היא פרשת - "לך לך"


45.1 יוצא בקירוב ל - 45 בגימטריא 45=מה=אדם=לב אחד=גאולה

מיקום הרעידה:
מצפון לאיי מאלוקו 
138 קילומטר צפון מערבית ל - קותא 


לפי רמז:

מאלוקו בגימטריא באלוקים
קותא אותיות קו את

באלוקים [לשון שבועה]
קו [מלשון תקוה]
את [כב אותיות הקודש הן האותיות מ - א' ועד ת'] 

לגבי המרחק 138 = מגן אד"ם [ראשי תיבות א'ברהם ד'וד מ'שיח]

מגן אד"ם כולל שלושה:

1.מגן אברהם

2.מגן דוד
3.מגן משיח או בן דוד (מגן שלמה)

לכן אנחנו צריכים להיות מחוזקים ולהיות מלאי תקוה שהגאולה קרובה מתמיד. 
אנחנו זוכים להגנות רוחניות של צדיקים.
מכוונים לשכינה ולמלכות.

יש ללמוד מאברהם אבינו שקיים את "לך לך מארצך...אל הארץ אשר אראך". כלומר גם כאשר אנחנו חיים במקום שבו יש רצונות טמאים מלאי גאוה והאגו[תאוה] יש ללכת לפי רצון ה'.

הרצון הזה הוא לתקן את הגאוה בענוה, ואת האגו[התאוה] בקבלה או בהשפעה במידה מדויקת ומתאימה.

כי גאולה = ל[מד] גאוה = ל[מד] האגו
על סוד הגאולה בפירוט הקליקו כאן


ובע"ה נזכה לבשורה על גאולה ממלאך הברית שהוא אליהו הנביא, לגלות לנו את משיח בן דוד.

אמן כן יהי רצון!!!

פרשת נח - התש"ף

בסוד הלשון
(יוסף בלו)

פרשת נח לאור חודש מרחשון

את פרשת נח נקרא כבר בחודש מרחשון, ומדוע נקרא החודש בשם זה? כי חודש חשון הוא די מר, כי אין בו חגים ומועדים לשמחה, לכן נוצר מהפך מעליה לירידה שיש להתגבר עליה. כי חודש חשון מגיע לאחר נ"א ימים של התעלות רוחנית ודבקות בבורא מתוך מסגרת מרובה של מצוות ותפילות. כי מחודש אלול קמים בחצות להתפלל את נוסח הסליחות ואח"כ ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, סוכות עד שמחת התורה שבחודש תשרי. לכן תשרי גימטריא התשה ר[יש], המרמז להתשת ראש כוחו של היצר הרע. אך זוהי התשה זמנית, אז איך ניתן למשוך ההתשה לאורך כל השנה? יגעתי ומצאתי, כי בתיבה חשון נמצאות התיבות שו[לשון דוד המלך: "שויתי ה' לנגדי תמיד"(תהלים טז, ח)] ח"ן[ר"ת חכמת נסתר] מה משרמז, שיש ללמוד את החכמה הנסתרת איך להשוות צורה ולהדמות לבורא עולם המשפיע, ולשאוף לצאת מהאהבה העצמית ולהשיג את האהבה שאינה תלויה בדבר, כלומר, אהבה שאינה תלויה ברצון לקבל תמורת השפעה כלל וכלל. בכדי להשיג זאת יש לעבוד כמו נח, אשר נקרא בשם זה "לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ"(בראשית ה, כט). אך הנחמה היא איננה מנוחה, שהרי נח עבד כמעט כל חייו בבנית התיבה על מנת להציל את הנבראים הנבחרים, ובלשון המעטה, לא ישן כלל וכלל. יוצא שהנחמה היא לרצות להיות בתנועה מתמדת כי אין קצה לחכמה. אז איך ניתן לשמר את התנועה? יגעתי ומצאתי, כי מרחשון גימטריא ראה מ"ח[ ר"ת מצה חמץ] שן. כלומר, "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"(תהלים קיא, י) - אם נהיה בבחינת "יראי ה'" - הרואים כי אור ה' הוא אין סופי - אז נחכים, נתבונן גם נדע: מתי המח ישן ולא מסנן את כל מה שגורם להחמיץ את מיצוי התכלית. ואז נוכל לקנות את כלי התודעה בכדי לשמר את התנועה. וההלכה היא המוליכה אותנו בדרך הישרה אל התכלית והיעד: "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"(ויקרא יט, יח).

המלחמה של האיש הישראלי הוא כנגד השינה בעבודת ה'. כמו בפרשת בראשית שם הפיל ה' תרדמה על האדם בכדי לנסר ממנו את חוה אשתו. תרדמה גימטריא תרד גאולה, מה שמרמז, שבכדי לבטל את הגאולה מהעולם, הנחש בחר לפתות דווקא את האישה כי את האדם לא היה מצליח, כי האדם נברא מחי החיים ולא כתוצאה מתרדמה שזה אחד חלקי שישים ממיתה. כלומר, ממש מיד לאחר חודש תשרי אפשר להירדם על המשמר כאילו ניתן לנוח וליהנות, כי קיבענו לעצמנו מדרגה של קדושה. לכן יש להיות ערים ולזכור שבכל חודש יש לעבוד לא מתוך תרדמה ומנוחה אלא מתוך תנועה ושאיפה ללמוד את חוכמתו האין סופית של ה', המהווה כוח מניע להוציא אותנו במרחשון כמו בכל חודשי השנה, ממרות ועבדות לנחש לרוממות וחירות לנקודת המשיח שבנו.

המשיח גם נרמז בתיבה מרחשון גימטריא נחש ראה גואל וגם אור גאלה-משיח. המשיח שבנו הוא נקודת השי חינם שקבלנו מהבורא ועלינו להוציאו מן הכח אל הפועל הלכה למעשה, מה שתורם לשמוח בכל מה שרק נבחר בכדי למצות את עצמנו ואת הזולת. העיקר הוא לשמור על הרצון להשתוקק ולדבוק בה'. העבודה הפנימית הזו של המשיח המשמח הוא המפתח להשגה של ענוה ומתוך כך לגאולה. כי בתיבה "גאולה" נמצא הצירוף "ל[מד] גאוה". מה שמרמז, שעלינו ללמוד ולתקן את מידת הגאוה שהיא שורש לכל המדות הרעות. הגאוה מניעה אותנו לתחרות המביאה לעתים גם לרמוס את זולת, אבל לכל אחד יש את הנקודה הטובה המשיחית שבו, זה אותו השי שקיבל מהבורא. עלינו אף לעזור ולהאדירו בכדי לממש מה שקיבל. בצורה זו התחרות מתבטלת וניתן לחוות חבור.  נח בנה את התיבה כמצוות הבורא "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה"(נח ו, טז) ופירש רש"י: "יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם". כלומר יש שתי בחינות, בחינת האבן הטובה, מתי שאני מאיר לזולת מן הטוב שבי ובחינה שניה שברצוני לפתוח את החלון ולהיות מקבל מן הטוב ששל הרוצה להיטיב לי. ויש להחזיק שתי בחינות אלו.

לאתגר שלאחר נ"א הימים קבלנו את תורה נ"ב ליום המאתגר הראשון. שם, כותב לנו רבי נחמן מברסלב לאחוז בעצת ההתבודדות: "אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲזר וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת אי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי בִּיטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ. אַךְ עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם פָּנוּי מִטִּרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי בַּיּוֹם, עַל יְדֵי שֶׁרוֹדְפִין הָעוֹלָם אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְבַטֵּל וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲפִילּוּ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ טָרוּד אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָם טְרוּדִים אָז, וְרוֹדְפִים אָז אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה אָז לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל"(לקוטי מוהר"ן חלק א, תורה נב).

אז בע"ה, שנזכה להיות המשיחים המשוחחים עם הבורא על מנת לבטל את מידת הגאוה, המבלבלת בעולמנו. ואז נזכה לשמוח בחיים בעת השגת הענוה ובעת מימוש השי שקבלנו ממנו, ונזכה גם לקיים: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ"(מסכת אבות ב, ד) אכי"ר.