Showing posts with label שמחה. Show all posts
Showing posts with label שמחה. Show all posts

Tuesday, June 2, 2020

שיר אהבה - הייסורים המתוקים שבהבלים

אם אתם בהתחלה או שומרים על כללי נגיעה, אפשר שתחוו את החויה הבאה.
שבוע שחרשתי על הניגון המרגיע והגיטרות.
אני מדקלם את המילים וברקע הנעימה שאני כה אוהב.
איזה כיף זה לאהוב ולהיות נאהב, נכון?




אֶת נוֹגַעַת בִּי
נוֹגַעַת בְּקוֹלֵךְ
וְזֶה מַדְהִים

וּלְעִתִּים
מִתְנַהֵג כְּגִבּוֹר
וְסוֹבֵל הֲבָלִים
כִּי אֵלֶּה הַחַיִּים
וְזֶה מָה שה'
לָנוּ מְזַמֵּן

יִסּוּרִים מְתוּקִים

נְגִיעָה בַּלֵּב
הִיא אַהֲבָה
שֶׁבֵּין שְׁנֵי שִׂיאִים
גַ'אֲוָה וַעֲ'נָוָהּ
אֲבָל יֵשׁ לָדַעַת אֵיךְ לג"עת

וּלְעִתִּים הֶבֶל שֶׁל אוֹהֵב
עָלוּל לִהְיוֹת כּוֹאֵב
שָׁם זֶה נוֹגֵעַ
לְעִתִּים זֶה פּוֹגֵעַ
בָּרֶגֶשׁ
בַּלֵּב

אֲבָל הָרֶגֶשׁ חוֹלֵף
כְּמוֹ עוֹנוֹת הַשָּׁנָה
אֲבָל בְּשֵׂכֶל כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה
הֵבַנְתִּי אֶת הֶחָבֵר שֶׁלִּמֵּד אוֹתִי אֶת הָאִמְרָה:
אָז לֹא אָהַבְתִּי אוֹתְךָ, רַק הַשָּׁנָה

וְאַתְּ בִּשְׁבִילִי כַּשּׁוֹשַׁנָּה
מֻקֶּפֶת בַּקּוֹצִים
וּכְשֶׁאֲנִי מִתְקָרֵב לְהָרִיחַ 
הֵם אוֹתִי דּוֹקְרִים

אֲבָל זֶה לְטוֹבָתִי
כִּי הַיִּסּוּרִים הֵם מְתוּקִים
כַּנִּרְאֶה הַחֵלֶק שֶׁל הַקִּרְבָה וְהִתְיַסְּרוּת
הִיא כְּנִיעָה וְהִתְמַסְּרוּת

וְזֶה מוּסָר וְלֶקַח כֹּה מָתוֹק
הַחֵלֶק שֶׁלֹּא חוֹוִים בִּבְדִידוּת

לָכֵן הַכֹּל רַק לְטוֹבָתִי
יְחִידָתִי
כִּי הֶאָרַת הַיָּרֵחַ מִשְׁתַּנָּה
שְׁחֹרָה אוֹ לְבָנָה
אֲבָל תָּמִיד הִיא נָאוָה
יְרוּשַׁלְמִית כְּזֹאת
יָפֶה בָּרָה
וִיחִידָה
 הִיא ___

וּבִזְכוּתֵךְ אֲנִי לָמֵד
דָּבָר עָמֹק וְנוֹרָא
לְאַחַר 44 שָׁנָה
תּוֹדָה עַל הַמַּתָּנָה
שָׁוָה הִיא הַהַמְתָּנָה

אֶת נוֹגַעַת בִּי
נוֹגַעַת בְּקוֹלֵךְ
וְזֶה מַדְהִים...

שֶׁלָּךְ ___

Tuesday, January 7, 2020

פרשת ויחי - יוסף בלו


בסוד הלשון

יוסף בלו



שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד 



פרשת ויחי מהווה את סוף ספר בראשית, ויחי או וי חי מרמזת כי בני האדם שנבראו עברו תהליכים קשים ולעתים אף כואבים, וכל העולמות שנבראו הם בשביל בני ישראל, "כי סוף מעשה במחשבה תחילה"(לכה דודי). ותכליתו של עם ישראל לתקן את חטא האדם הראשון.

למרות כאבי הלידה, עם חדש זה עתה נולד לעולם וכבר מממש את גזר הדין אשר נגזר עליו עוד מימי אברהם לחיות בגלות בארץ מצרים. מצאתי כי ספר בראשית פותח באות ב' ומסתיים באות מ', האות הראשונה הפותחת את התלמוד במסכת ברכות בתיבה מאימתי. מה שמרמז כי עם ישראל עוד בהיותו כעובר ברחם האם היה מוקף בתורה שבכתב ובתורה שבעל פה ואף יתקן את העולם לזכות בגאולה באמצעות תורות אלו שקבל מה' יתברך.

"וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם, שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה"(ויחי מז,כח) כותב בעל הטורים: "כנגד י"ז שנה שגדל הוא ליוסף, כלכלו י"ז שנה". למעשה יעקב זכה שהחליף והפך לו ה' זמן יגון ואנחה לזמן של שמחה. כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב: "כי כל עבודת האבות היה לגלות ולהודיע אלקותו בעולם שרק בשביל זה בא האדם לעולם וזה כל השמחה והחיות. וזה בחינת כל הגלויות שעוברין על ישראל שעקרם הוא גלות הנפש שהיא רחוקה מאביה שבשמיים, שעקר הגלות הוא העצבות, כי מחמת חטא אדם הראשון וקלקולים של כל אחד ואחד בכל דור ודור, על כן בהכרח להיות בגלות עד שבכח הצדיקים הגדולים יבררו על ידי זה מהיכלי התמורות. ועקר הברור על ידי השמחה...ושם דיקא חי יעקב בשמחה ושלוה, כי אז השיג בשלמות שגמר הגאולה האחרונה יהיה על ידי זה דיקא". רבי נתן מגלה לנו שגמר הגאולה האחרונה תלויה בכך, שיש לברר דווקא מתוך כאב הגלות והעצב את השמחה. כי הגלויות הן אותן היכלי התמורות שמנסות להמיר ולהחליף את האמת שהבורא לכאורה רחוק מאתנו ולא רוצה בנו, מה שגורם לעצבות. ודווקא שם יש לעבוד ולגלות את ניצוצות הקדושה ואת הבורא חי החיים וכך להצליח ולהפוך את היגון ואנחה לשמחה. 

רש"י מפרש: "ויחי יעקב - למה פרשה זו סתומה, שבקש לגלות את הקץ לבניו, ונסתם ממנו" כותב בעל הטורים: "אמר יעקב שמא יש בכם חטא אמרו לו תדקדק בשמותינו ולא תמצא בהן אותיות חט ואמר להם גם אין בהם אותיות קץ" מה שמלמד שעם ישראל הוא עם נצחי וקדוש, אין זמן שמגביל אותו ואחריתו לא להחטיא את המטרה אלא דוקא לדבוק בבורא יתברך ולקבל ממנו חיות ותענוג. מה שמוסיף אהבה עין טובה, חסד, בטול תחרות וגאוה, זכיה בענוה והשתוות צורה אל הבורא המשפיע. 

לקוטי עם לועז מביא לפרשת ויחי:"וכך אמר להם מאחר שנולדתם מארבע אמהות חושש אני שמא תחשבו שבני רחל הם חביבים יותר, שהם נקראים זרע והשאר לא. לכן אני אומר לכם שכולכם שוים כאחד, ואני רוצה שתהיו מאוחדים...רצה שיאמרו לו בפרוש וברצון שהם דבקים בהקדוש ברוך הוא...ואמרו: שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד. כלומר שמע ישראל אבינו, כשם שאין בלבך שום מחשבה רעה, אף אנו מאמינים באמונה שלמה שה' אחד ושמו אחד. והוא אלוהינו ואין עוד מלבדו. אז ענה אחריהם יעקב: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". למרות זאת, לאחר מותו של יעקב פחדו בנ"י מיוסף שיגמול להם רעה על מכירתו ובקשו להיות לו לעבדים והוא משיב להם בבכי: "אַל-תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים, אָנִי.וְאַתֶּם, חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹהִים, חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה, לְמַעַן עֲשֹׂה כַּיּוֹם הַזֶּה, לְהַחֲיֹת עַם-רָב". בתיבה התחת הצרוף ה' תת ח(חיות) המחזק את תשובתו של יוסף לאחיו. אונקלוס מתרגם "התחת" ב - "דחלא" בתיבה זו הצרוף ל אחד גימטריא יהודה אחד וגם יהודה יג וגם יהודה אהבה. כלומר יוסף מבקש ללמד את אחיו שיעור סופי כי הם אחים מיוחדים וייחודיים אך שווים כולם יחדיו כאחד. ויהודה שהיה המוביל למסור נפש על בנימין ולמעשה השלים את תקון התשובה שהכין לו יוסף למעשה הפך להיות כאיש אחד שלם אוהב ורחמן בעל יג מדות הרחמים כמו של ה'. ואכן בשמו של יהודה אותיות הויה ד[לת] (דלת בגימטריא 434 משיח בן דויד). 

לכן מיהודה יוצא משיח בן דויד שיתגלה במהרה בימינו, אמן!!!


אסיים בשיר שכתבתי: 



"כסה שתי עיניך בידך, 

בשתי אוזניך 

שמע קולך. 



אלוף זן נפש, 

שמע קולך 

חודר אל רגש. 



שמע קולך ישראל, 

ישר עקמומיות לבך, 

זך שיר אל אדונך, 



שמע ישראל ה' אלוהינו ה' אחד"
אז בע"ה, שנזכה למצוא בכל אחד ואחד מאיתנו את הנקודה הטובה שבו בכדי לזכות לאחווה, לשמחה ולאחדות.

 אמן כן יהיה רצון!!! 

Friday, November 1, 2019

פרשת נח - התש"ף


בסוד הלשון
(יוסף בלו)

פרשת נח לאור חודש מרחשון

את פרשת נח נקרא כבר בחודש מרחשון, ומדוע נקרא החודש בשם זה? כי חודש חשון הוא די מר, כי אין בו חגים ומועדים לשמחה, לכן נוצר מהפך מעליה לירידה שיש להתגבר עליה. כי חודש חשון מגיע לאחר נ"א ימים של התעלות רוחנית ודבקות בבורא מתוך מסגרת מרובה של מצוות ותפילות. כי מחודש אלול קמים בחצות להתפלל את נוסח הסליחות ואח"כ ראש השנה, עשרת ימי תשובה, יום כיפור, סוכות עד שמחת התורה שבחודש תשרי. לכן תשרי גימטריא התשה ר[יש], המרמז להתשת ראש כוחו של היצר הרע. אך זוהי התשה זמנית, אז איך ניתן למשוך ההתשה לאורך כל השנה? יגעתי ומצאתי, כי בתיבה חשון נמצאות התיבות שו[לשון דוד המלך: "שויתי ה' לנגדי תמיד"(תהלים טז, ח)] ח"ן[ר"ת חכמת נסתר] מה משרמז, שיש ללמוד את החכמה הנסתרת איך להשוות צורה ולהדמות לבורא עולם המשפיע, ולשאוף לצאת מהאהבה העצמית ולהשיג את האהבה שאינה תלויה בדבר, כלומר, אהבה שאינה תלויה ברצון לקבל תמורת השפעה כלל וכלל. בכדי להשיג זאת יש לעבוד כמו נח, אשר נקרא בשם זה "לֵאמֹר זֶה יְנַחֲמֵנוּ מִמַּעֲשֵׂנוּ"(בראשית ה, כט). אך הנחמה היא איננה מנוחה, שהרי נח עבד כמעט כל חייו בבנית התיבה על מנת להציל את הנבראים הנבחרים, ובלשון המעטה, לא ישן כלל וכלל. יוצא שהנחמה היא לרצות להיות בתנועה מתמדת כי אין קצה לחכמה. אז איך ניתן לשמר את התנועה? יגעתי ומצאתי, כי מרחשון גימטריא ראה מ"ח[ ר"ת מצה חמץ] שן. כלומר, "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"(תהלים קיא, י) - אם נהיה בבחינת "יראי ה'" - הרואים כי אור ה' הוא אין סופי - אז נחכים, נתבונן גם נדע: מתי המח ישן ולא מסנן את כל מה שגורם להחמיץ את מיצוי התכלית. ואז נוכל לקנות את כלי התודעה בכדי לשמר את התנועה. וההלכה היא המוליכה אותנו בדרך הישרה אל התכלית והיעד: "ואהבת לרעך כמוך, אני ה'"(ויקרא יט, יח).

המלחמה של האיש הישראלי הוא כנגד השינה בעבודת ה'. כמו בפרשת בראשית שם הפיל ה' תרדמה על האדם בכדי לנסר ממנו את חוה אשתו. תרדמה גימטריא תרד גאולה, מה שמרמז, שבכדי לבטל את הגאולה מהעולם, הנחש בחר לפתות דווקא את האישה כי את האדם לא היה מצליח, כי האדם נברא מחי החיים ולא כתוצאה מתרדמה שזה אחד חלקי שישים ממיתה. כלומר, ממש מיד לאחר חודש תשרי אפשר להירדם על המשמר כאילו ניתן לנוח וליהנות, כי קיבענו לעצמנו מדרגה של קדושה. לכן יש להיות ערים ולזכור שבכל חודש יש לעבוד לא מתוך תרדמה ומנוחה אלא מתוך תנועה ושאיפה ללמוד את חוכמתו האין סופית של ה', המהווה כוח מניע להוציא אותנו במרחשון כמו בכל חודשי השנה, ממרות ועבדות לנחש לרוממות וחירות לנקודת המשיח שבנו.

המשיח גם נרמז בתיבה מרחשון גימטריא נחש ראה גואל וגם אור גאלה-משיח. המשיח שבנו הוא נקודת השי חינם שקבלנו מהבורא ועלינו להוציאו מן הכח אל הפועל הלכה למעשה, מה שתורם לשמוח בכל מה שרק נבחר בכדי למצות את עצמנו ואת הזולת. העיקר הוא לשמור על הרצון להשתוקק ולדבוק בה'. העבודה הפנימית הזו של המשיח המשמח הוא המפתח להשגה של ענוה ומתוך כך לגאולה. כי בתיבה "גאולה" נמצא הצירוף "ל[מד] גאוה". מה שמרמז, שעלינו ללמוד ולתקן את מידת הגאוה שהיא שורש לכל המדות הרעות. הגאוה מניעה אותנו לתחרות המביאה לעתים גם לרמוס את זולת, אבל לכל אחד יש את הנקודה הטובה המשיחית שבו, זה אותו השי שקיבל מהבורא. עלינו אף לעזור ולהאדירו בכדי לממש מה שקיבל. בצורה זו התחרות מתבטלת וניתן לחוות חבור.  נח בנה את התיבה כמצוות הבורא "צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה"(נח ו, טז) ופירש רש"י: "יש אומרים חלון, ויש אומרים אבן טובה המאירה להם". כלומר יש שתי בחינות, בחינת האבן הטובה, מתי שאני מאיר לזולת מן הטוב שבי ובחינה שניה שברצוני לפתוח את החלון ולהיות מקבל מן הטוב ששל הרוצה להיטיב לי. ויש להחזיק שתי בחינות אלו.

לאתגר שלאחר נ"א הימים קבלנו את תורה נ"ב ליום המאתגר הראשון. שם, כותב לנו רבי נחמן מברסלב לאחוז בעצת ההתבודדות: "אַךְ לִזְכּוֹת לָזֶה לְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ, דְּהַיְנוּ לַחֲזר וּלְהִכָּלֵל בְּאַחְדוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁהוּא מְחֻיַּב הַמְּצִיאוּת אי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת, כִּי אִם עַל יְדֵי בִּיטּוּל שֶׁיְּבַטֵּל עַצְמוֹ לְגַמְרֵי עַד שֶׁיִּהְיֶה נִכְלָל בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל, כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כִּי עַל יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹדֵד וּמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ עַל יְדֵי זֶה הוּא זוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל הַתַּאֲווֹת וְהַמִּדּוֹת רָעוֹת עַד שֶׁזּוֹכֶה לְבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ, וּלְהִכָּלֵל בְּשָׁרְשׁוֹ. אַךְ עִקַּר הַהִתְבּוֹדְדוּת הוּא בַּלַּיְלָה, בְּעֵת שֶׁהָעוֹלָם פָּנוּי מִטִּרְדַּת הָעוֹלָם הַזֶּה כִּי בַּיּוֹם, עַל יְדֵי שֶׁרוֹדְפִין הָעוֹלָם אַחַר הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מְבַטֵּל וּמְבַלְבֵּל אֶת הָאָדָם מִלְּהִתְדַּבֵּק וּלְהִכָּלֵל בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲפִילּוּ אִם הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ טָרוּד אַף עַל פִּי כֵן מֵאַחַר שֶׁהָעוֹלָם טְרוּדִים אָז, וְרוֹדְפִים אָז אַחַר הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה עַל יְדֵי זֶה קָשֶׁה אָז לָבוֹא לִידֵי בִּיטּוּל"(לקוטי מוהר"ן חלק א, תורה נב).

אז בע"ה, שנזכה להיות המשיחים המשוחחים עם הבורא על מנת לבטל את מידת הגאוה, המבלבלת בעולמנו. ואז נזכה לשמוח בחיים בעת השגת הענוה ובעת מימוש השי שקבלנו ממנו, ונזכה גם לקיים: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ"(מסכת אבות ב, ד) אכי"ר.



Tuesday, September 24, 2019

הבלוק הימני בהובלת בנימין נתניהו - רמז לגאולה


על הבלוק הימני, רמז לגבי הגאולה – יוסף בלו


להלן קטע מתפילת ערבית "רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתו שִׁבְּחוּ וְהודוּ לִשְׁמו. וּמַלְכוּתו בְרָצון קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְאָמְרוּ כֻלָּם. מִי כָמכָה בָּאֵלִים ה' מִי כָּמכָה נֶאְדָּר בַּקּדֶשׁ. נורָא תְהִלּת עשֵׂה פֶלֶא: מַלְכוּתְךָ ה' אֱלהֵינוּ רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם יַחַד כֻּלָּם הודוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ ה' יִמְלךְ לְעולָם וָעֶד"


קבלו זה אותיות בלוק, ולימין בהובלת בנימין נתניהו יש בלוק משותף של 55 חברי כנסת


להלן הרמזים: 

"משותף" שורש המילה ש.ת.פ או ת.ש.פ , רמז לשנה הבאה היא שנת התש"ף

5 : חמש = שמח = משח (רמז למשיח)

5+5=10 = אגו (בגימטריא)

רמז לעשרת הדברות ועשרת הנהגות ה', שהן עשרת הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. ואם נלמד אותם [תומר דבורה של הרמ"ק הוא ספר מצוין] נתקן את האגו והתאוה בקבלה או בהשפעה במידה מדויקת ונכונה. ואז גם נזכה לתקן את מידת הגאוה במידת הענוה, שהיא שורש לכל המידות הטובות.


אז בע"ה שנזכה כל עם ישראל לראות את גבורתו של ה' במצב של הבלוק שכפה על מדינת ישראל להיכנע לרצונו ואז לשבחו ולהודות לו, כי רק מתוך ענוה ניתן להתאחד. כי אז נהפוך את ה - בלוק ל- קבלו עליהם את מלכות משיח בן דוד ולאמור ה' ימלוך לעולם ועד ונזכה לגאולה השלמה ובעזרת ה' בשנת התש"ף.


אמן כן יהי רצון!!!


Saturday, February 2, 2019

הסוד להשגת לב טהור

דוד המלך עליו השלום, משיח ה', מלמד בתפילתו את הסוד להשגת לב טהור.  

דוד המלך מודה לה' ומבקש: "לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי" 

מה זה טהרה?
טהרה היא הפעולה לתקון הטומאה בכדי להשיג קדושה. 

לדוגמה, מי שאומר כי יש לו יחסים תקינים בעבודה הוא מודה שהם היו מקולקלים, עדיף כבר לומר ולדייק שיש יחסים טובים כי הם מרמזים על השפעה והטבה כמו שלא היה חסרון בכלי שהיה צריך לתקנו בכדי למלא את יעודו. 

דוד המלך מודה לה' כי אלהים, גימטריא הטבע, ברא לאדם לב או טבע אנושי בעל חסרון, כי בלב יש יצר הר"ע, ראשי תיבות הרצון עצמי. לעתים הרצון ליהנות בחיים יכול להביא את האדם לתאוה שהיא קבלה ללא מידה, ולרצון הרומס את הזולת בכדי להשיג יותר דברים מסיבת הגאוה על הזולת. 

לדוגמה, אם פלוני קנה מוצר יוקרה אז הוא חושב כי מגיע לו שהסביבה תכבד אותו יותר. ואם מישהו לא פועל כרצונו אז הוא יכעס ויפעל לפגוע בשמו הטוב כמו חלילה לביישו ברבים, וזה מה שיגרום לו להרגיש יותר טוב. לכן יש לתקן את התאוה בקבלה במידה ואת הגאוה בענוה, זה התקון הכללי ממש.

לעניות דעתי, דוד המלך מבקש תקון לטבע האנושי הרע והטמא לטהר אותו, להתקדש ולהשיג למעשה את רוח הקודש והנבואה שתתחדש בתודעתו ובתודעת כל פרט מעם ישראל.

יגעתי ומצאתי על פי הרמז מה שמחזק הנכתב לעיל:

"ל'ב ט'הור ב'רא ל'י א'להים ו'רוח נ'כון ח'דש ב'קרבי" 

ראשי תיבות: לט בל א, ונחב.
בצירוף אחר: א לב טל, חן בו.
בגימטריא להטב כו חן בו וגם להטב הויה חן בו.

א[לף] מלשון אלופו של עולם. גם תמונת אות אלף מורכבת מיוד עליונה ויוד תחתונה ומחברת אותן האות וו. כלומר יוי בגימטריא הויה שם השם המתאר את מידת הרחמים שלו.

ל[מד]ב זה לב הנברא עם ב יצרים יצר הרע הטמא ויצר הטוב. יש ללמוד לעשות טוב ולסור מהרע והבעל שם טוב זצ"ל אומר לעשות מהרע טוב, כלומר היצר הרע הוא חומר והוא רצון של קבלה אך ניתן להשתמש בחומר וליצור ממנו צורה של השפעה, כמו שכותב בעל הסולם זצ"ל: "רצון לקבל בעל מנת להשפיע", שהוא רצון מתוקן של נברא ענו ואוהב.

טל גימטריא גאלה וגם ה' גאל וגם ל[מד] גאה
הגואל זה מי שמלמד באמצעות נסיונות בהויה איך לתקן את הגאוה בענוה ואת האגו-התאוה בהנאה במידה מדויקת.

חן בו אותיות בו ח"ן ראשי תיבות חכמת נסתר.

לסכום, התפילה של לב טהור ברא לי אלהים ורוח נכון חדש בקרבי מיועדת לאלופו של עולם ולמידת הרחמים של ה', שיגאל את המתפלל מן היצר הרע שבחלל השמאלי של הלב, כי רק ה' יכול למנוע יסורים ולמתק דינים. יש לו חכמה נסתרת איך לתקן ולטהר הלב המקולקל והטמא של הנברא אל הקדושה ולשכן את שכינתו בלב הנברא לתכלית זכיה בנבואה הנעלה.

כי ה' בחוכמתו לעתים נסתר, לפעמים רק מציץ מן החרכים, לפעמים נגלה אל הנברא ומלמדו באמצעות נסיונות של שפל וגאות ירידות ועליות התרחקות והתקרבות יסורים ושמחה, וכדומה. להכיר את כוחותיו ולהוציאם מהכח אל הפועל הלכה למעשה. וכאשר מודעים לכך שהחסרונות הכלליים שבשורש הן גאוה ותאוה[לכן לפי רמז הנ"ל להטב הויה, ה' הביא ברחמיו ובחוכמתו מציאות של אלו שחוגגים גאוה ותאוה בכדי להראות לכולם את החסרונות בגילוי ברחובות הערים] ניתן עתה ללמוד לתקן אותם לטהר את הלב להתקדש ולזכות לרוח הקודש ונבואה, ולמעשה להיות דבוקים בה' ולהכיר הנאה נצחית ללא קצה.

את התהליכים האלה עבר דוד המלך עליו השלום, ירידות ועליות מקצה אל הקצה עד שזכה לבחינת "לבי חלל בקרבי" כי הלב שלו נטהר מהיצר הרע. ובזמן של דבקות זכה לכתוב את ספר תהלים, מקור לנחמה, לישועה. ושכל אדם יכול למצוא את עצמו בתיבות ולבקש מה שדוד המלך התפלל לה' בשביל עצמו ובשביל כלל עם ישראל ומשפחת העמים.

אז בע"ה שנזכה לתקון הטבע האנושי הרע והטמא, לטהר אותו, להתקדש ולהשיג למעשה את רוח הקודש והנבואה שתתחדש בתודעת כל פרט בעם ישראל, באמצעות בנית בית המקדש לאחר גילויו הקרוב של משיח בן דוד הוא מלך המשיח.

אמן כן יהי רצון!!!





Tuesday, January 29, 2019

סוד איש ואשה להשגת זוגיות טובה

מהו הסוד לזוגיות טובה?

ידוע כי כי ההבדל בין תיבות:
איש אשה
זה באותיות י' של  איש ו- ה' של אשה
והאותיות הזהות הן אש .

ועל זה כתוב כי איש ואשה אם זכו השכינה שורה ביניהם ואם לא זכו אש אוכלתן.

יגעתי ומצאתי רמזים נוספים מהם החסרונות של איש ואשה ומהם הכלים שנתן ה' יתברך בכדי להתגבר על החסרונות ולתקנם בכדי שהשכינה תהא שורה בין האיש והאשה.

האותיות הזהות בתיבות איש ואשה כנ"ל הן אש [תורה] וגם שא [תפילה].
כלומר הכלים לתקן קלקול מצב אש אוכלתן בין איש ואשה הם על ידי אש התורה ללמוד אותה ללמדה ולקיימה. וגם על ידי שא ידיך והתפלל לה' אלוקיך.

וידוע כי בשם יה-וה מצוינות הנהגות ה' והן עשרת הספירות. שתי האותיות הראשונות מציינות ספירות המוחין והן שלושה:
קוצו של י' - ספירת כתר
▪האות י' - ספירת חכמה הנודעת גם בשם אבא ולכן בשם איש, הצד המשפיע הזכרי, נמצאת האות י'.
▪האות ה' - ספירת בינה הנודעת גם בשם אמא ולכן בשם אשה, הצד המקבל הנקבי, נמצאת האות ה'.

תכונות האיש והאשה בשורשם הפוכים: האיש משפיע והאשה מקבלת לכאורה לא יכול להיות חבור ביניהם. והסיבה היא, כי כאשר הראשון אוהב מה שהשני שונא והשני אוהב מה שהראשון אוהב יש שוני אין סופי המוביל לנתוק ולשנאה.

לכן האיש חושב כי אם לדוגמה הוא  המפרנס העקרי מגיע לו לקבל אבל עליו לזכור כי האשה היא עקר הבית ובזכותה השפע מצוי אצל האיש ובמשפחה. ניתן להגדיר שמחשבה זו היא כמו של סוחר, וזה רצון של להשפיע בעל מנת לקבל. הדבר השלילי זה נצול מניפולטיבי כמו לתת דבר בכדי להשיג דבר אחר הנובע מאינטרס ומפניה אישית. אבל הדבר החיובי שהסוחר יודע מה זה השפעה. כי יש כאלה בעלי רצון של הרומס שרוצה רק לקבל בעל מנת לקבל לעצמו ולא מודע שאינו משפיע בכלל. מי שמרגיש דחיה לומד מהר מאוד שעליו להשפיע בכדי להתקדם בחברה.

כיום האשה מפתחת קריירה, לומדת ומפרנסת, לכן על בני הזוג להבין ולהיות מודעים כי הם גם מקבלים וגם משפיעים. והמחשבה כי אין אני מקבל מבת הזוג או כי אין אני מקבלת מבן הזוג שום דבר נובע מגאוה. התקון הוא  ענוה, כי תמיד ניתן למצוא דבר חיובי שקבלנו כמו למצוא יהלום מתוך הפסולת. 

וגם יש להבין שחומר הבריאה הוא הרצון לקבל הרוחני שמתגשם בעולמנו, כמו שהעץ זקוק לשמש, למים ולמינרלים מן האדמה בכדי לצמוח לפרוח ולהניב פרי.

ה' נתן לנו את האפשרות ליצור מהחומר שהוא הרצון לקבל צורה של השפעה, שהוא הרצון המתוקן שיש לשאוף אליו וקורא לו בעל הסולם זצ"ל: הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.

אבל העבודה הזוגית היא מאוד מאתגרת. לכן האיש והאשה צריכים להמליך עליהם מלך הנרמז מספירת הכתר שבקוצו של י' כנ"ל בשם השם. כלומר יש להגדיל את יראת השמים. אבל גם זה מאתגר לכן על בני הזוג להמליך עליהם רב שיש לו כתר תורת ה', אשר ידריך אותם איך להלך בתהליך של להמנע מאש אוכלתן ולזכות שהשכינה תהא שורה ביניהם.

ניתן לסכם הנ"ל במשפט שה' זימן לי: "תהיה נוכח בקשר, העקר אל תהרוס". כלומר תהיה נוכח ומוכן לשאוף לרצון מתוקן "הרצון לקבל בעל מנת להשפיע" והעקר לא להרוס באש מכלה אלא באש של תורה ולשאת תפילה לה' שרק עם החסרונות אני מושלם, כמו שחווים לב שבור אז הוא לב שלם.

בזוהר בספר דצניעותא כתוב:
"דינין דדכורא תקיפין ברישא בסופא נייחין דנוקבא באפכא"

בתרגום חופשי ולעניות דעתי, האיש הזכר בראשית משפיע תקיף שפוטי בקורתי ולעתים כעסן כלפי האשה לבסוף מתרצה ונח. לעומת זאת אצל האשה זה ההיפך: בראשית היא מקבלת במנוחה וסופגת ולבסוף יוצאת בדינים כעס שפוטיות ובקורת כלפי האיש. וכך נוצר מעגל של כעס עומס רב מתיחות ולחץ בין האיש והאשה. 

במצב של רוגע כאשר בני הזוג משתפים תובנות האיש משפיע והאשה מקבלת ומשפיעה לאיש כך יש מעגל הנותן מענה לאתגרים שבחייהם המשותפים. התקון הוא להבין שהגבר מקבל גם מהאשה והאשה גם משפיעה לאיש. ובעת מעגל כעס יש לעצור אותו ש"ישמע בזיונו ידום וישתוק", וגם "הוי דן כל אדם לקו זכות" כלומר יש לדון לקו זכות האיש את האישה והאישה את האיש למצוא את הנקודות הטובות ולהעצימם.

וכמו כן האיש צריך להבין שהאשה סופגת ולא עונה למרות בקורת ושפוט אבל בסוף היא תתפוצץ ותזכיר לאיש בצורה בקורתית ונוקבת גם לאחר תקופה ארוכה איך פגע בה ולכן האיש יופתע ויתפלא כי פגע באשה, ואז המעגל נמשך. 

לכן צריך להיות מודעים ורגישים כמו שמרמז לנו הזוהר בספר דצניעותא כנ"ל.

רמז נוסף, כי ביחוד האיש והאשה כלומר חיבור  האות יוד והאות הא יוצא בגימטריא י-ה-ו-ה שם השם. מה שמרמז על מידת הרחמים והאהבה שעל האיש והאשה צריכים לשאוף ולהשיג מתוך הבנה שזוגיות ומשפחה הם כלים ללמוד את הנהגות ה' הם כל עשרת הספירות: כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. [ספר מומלץ הוא תומר דבורה אותיות ברור המדות שכתב הרמ"ק רבי משה קורדברו]

לכן כה חשובה תורת החסידות שהוציאה לאור הבעל שם טוב וגם למוד פנימיות התורה חשובה בכדי לקבל את הכלים שהשכינה תהא שורה בין האיש והאשה.

ועל פי רמז יה גימטריא גאוה וגם האגו. והם למעשה החסרונות של האדם: 
▪חסרון האגו או האנוכיות והתאוה, מצוין בתורה בפרשת בראשית בגן עדן: הפרי שהציע הנחש לאכול היה תאוה לעיניים של חוה. 
▪אני לא מקטרג על אדם הראשון אבל בסופו של דבר הוא שמע לעצת הנחש וסמך על חוכמתו ולא לעצת ה' שלא לאכול מפרי עץ הדעת, הפלוג מה' נובע מהתנפחות של הגאוה שבכוחי ועוצם ידי ניתן להצליח לחוות ולתקן יותר, אבל למעשה הכל זה רצון ה' יתברך ויתעלה.

כלומר, עלינו להכנע ולשמוע רק אל ה' שמכיר אותנו מאז ומעולם ולעדי עד. והוא יודע מה הכי מתאים מדויק וטוב לבני האדם, לאיש ולאישה. וה' מלמד אותנו באמצעות תורתו שקבלנו איך לתקן שני החסרונות כי אם מתקנים את הגאוה בענוה מתקנים את המרחב החברתי ואם מתקנים את האגו והתאוה במרחב האישי, מתקנים את התקון הכללי של שני המרחבים שבהויה.

אז בע"ה יהיו דברי תורה אלו שיזכו האיש והאשה שהשכינה תהא שורה בביתם תמיד.

אמן כן יהי רצון!!!





Tuesday, September 25, 2018

סוד שמחת בית השואבה


מהי שמחת בית השואבה שבחג הסוכות?
ומהו הסוד של שמחת בית השואבה?

במשך כל השנה בבית המקדש שבירושלים, היו הכוהנים  מקריבים קורבנות ומנסכים יין על המזבח. אבל רק בסוכות היו מנסכים בנוסף ליין גם מים, אשר נשאבו ממעין השילוח לבית המקדש. 
השמחה, לעניות דעתי, הייתה גדולה גם מהסיבה שימי הגשמים של החורף יורדים לאחר החג ומשפיעים על האדמה צמיחה של פרות ותבואה. ולמעשה, כך ממשיכה לצמוח הפעילות החקלאית-כלכלית שבארץ הקודש ובעולם כולו.

ובנוסף, יגעתי ומצאתי על פי הרמז,

"שמחת בית השואבה" יוצא בגימטריא "שויתי ה', תשמח"

כלומר הסוד הוא שמי ששואב ולומד את מי תורת המעין של שליח ה' זוכה לשמחה. 
ושליח ה' הוא משיח ה', וכך הוא דוד המלך האושפיזין השביעי האחרון, החותם את חג הסוכות. 
אשר כותב לנו בספר תהלים: 

"שויתי ה' לנגדי תמיד כי מימיני בל אמוט"(תהלים טז, ח)

כלומר, אם נשווה את מידותינו למידותיו של ה'. אם נשפיע לזולת כמו אהבה, חסד והקשבה, יחס של כבוד ורחמים מבלי פניה אישית נזכה לשמחה אמתית ונצחית שמחה משיחית הנובעת מקניה של מידת הענוה, שהיא שורש לכל המידות הטובות.

ובע"ה שנזכה לשמחה של הגאולה  עוד השנה!!!
אמן כן יהי רצון!!!






פוסט אחרון

תוכנית עבודה יישומית וסטארט-אפ חינוכי לביצור החוסן של התודעה והערכים של דור העתיד / מאת: יוסף בלו

  יצא לכם פעם לחשוב באמת על החיבור בין חוקי הפיזיקה, הנדסת התקשורת המודרנית והנשמה האלוקית שלנו? בספריו אורות ואורות הקודש, הרב אברהם יצחק ה...