חידושי חנוכה - ענוים הגיע זמן גאולתכם

אז ראשית, עולה השאלה מה זה בעצם חידוש?

אומר רבי נחמן מברסלב, כל התורה ניתנה למשה בהר סיני, לכן דבר התורה היוצא מלשון פינו אינו חידוש יש מאין. אלא החידוש הוא אם השומע מחדש כוחותיו, כלומר מרגיש חיות כאומר: תודה לך, בדבריך החיית אותי ממש כמו נולדתי מחדש!!!

על זה אומר בספר קהלת שכתב שלמה המלך בן דויד המלך המשיח:

"כִּי בְּצֵל הַחָכְמָה בְּצֵל הַכָּסֶף וְיִתְרוֹן דַּעַת הַחָכְמָה תְּחַיֶּה בְעָלֶיהָ" (קהלת פרק ז-יב)

מפרש רש"י:

"כי בצל החכמה בצל הכסף" - כל מי שישנו בצל החכמה ישנו בצל הכסף שהחכמה גורמת לעושר שיבא.

"ויתרון דעת החכמה תחיה בעליה" - ועוד החכמה יתירה על הכסף שהחכמה תחיה בעליה.

אז בע"ה יהיו החידושים שעלו אצלי להחיות כל קורא ולשמחו בליל חורפי  זה נר חמישי של חנוכה. 

חנוכה אותיות חנו כ"ה אומר הבן איש חי אם תקרא בתורה מבראשית ויחנו עיניך במילה ה- 25 יחזו עיניך במילה אור גימטריא רז.

מאור של אור שיר לחנוכה ...הקליקו

אז כמה נרות מדליקים בחג החנוכה?

לשאלה זאת יש פשוט להתבונן באותיות חודש "כסלו"

רואים מה שאני רואה?

כסלו=סך לו 

כלומר מדליקים סך הכל לו השווה ל - 36 נרות ללא השמש.

ואם נוסיף את 8 נרות השמש ל - 36 נרות נקבל סך של 44 נרות.

לספרות האלה: 8+36=44

יש משמעות:

8 שמונה הן אותיות נשמה וגם השמן.

36 או לו - אלו לו הצדיקים אשר ה' שותל בכל דור ודור והם מגני הארץ.

44 או ד"ם  שזה ראשי תיבות מ'גן ד'ויד.

יש ענין ברמז שנקרא כולל,

המילה דם היא מילה אחת 1.

אז אם נוסיף 1 שהוא הכולל ל 44 נקבל 45.

ולפי הבן איש חי, "גימטריא של גאולה":

45=מה=אדם=לב אחד=גאולה

לאותיות ד"ם:

מ בגימטריא 40 וגם גואל.

אם כותבים את האות ד במילוי כך דלת בגימטריא 434

ו - 434 = משיח בן דויד.

כלומר ביום השמיני לחג החנוכה חוגגים את טיהור המקדש וחנוכת המזבח, וכשהקריבו קורבנות היה ממש הרבה דם. אז היוונים טמאו את כל השמנים ואז גילו היהודים את פך השמן הטהור, יש אומרים בחתימתו של אהרון הכהן שהוא אב הכוהנים. ובנס גלוי דלקה מנורת בית המקדש במקום יום אחד שמונה ימים. ומשיח בן דויד שיתגלה בע"ה יחזיר עטרה ליושנה ואז יבנה ויחנך בית המקדש השלישי. והוא זה שיגאל את עם ישראל באמצעות תיקון הגאוה בענוה ובאמצעות צמצום התאוה ללא גבול שתהא במידה, ואז נזכה לגאולה השלימה. 

כי "ענוים הגיע זמן גאולתכם"

"שנו רבותינו: בשעה שמלך המשיח נגלה, בא ועומד על הגג של בית המקדש, והוא משמיע להם לישראל ואומר להם: ענוים! הגיע זמן גאולתכם! ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם" (פסיקתא רבתי פיסקא לו, מובא בילקוט שמעוני ישעיהו רמז תצט).

שהרי גאולה = ל[מד] גאוה = ל[מד] האגו

לעניות דעתי, כדאי לנו ללמוד מה זה גאוה ו - האגו.

גאוה זה רצון לקבל שפע ברשות הרבים. 

דמיינו מישהו נוכח בדמיון האם אתם מרגישים הרגשה של התנשאות או שפלות כלפי הדמות? האמת יש לנו חיישן שטבוע בנו, מכירים את המשפט: "הדשא של השכן ירוק יותר".

האגו זה רצון לקבל שפע ברשות היחיד.

לאכול לשתות לישון להתעמל כל פרט לעצמו בדרך כלל קובע את המידה שהוא מקבל לעצמו.

לכן, האגו זה למעשה תאוה שיוצאת מהמידה המדויקת והמתאימה.

מכאן יוצא שעל האדם להגן על עצמו ולא לעשות עבירות, כלומר לא לעבור את גבול המידה המדויקת והנכונה לו.

השורש של מידה זה מ"ד ראשי תיבות מ'גן ד'וד.

חוץ מהגנה צריך לתקוף את החסרון ולתקן.

אז מה זה תקון?

פשוט יש להתבונן במילה: "תקון" אותיות "תן קו"(מלשון קיווי ותפילה)" 

"תקון" בגימטריא "תקוה גאולה"

כשמישהו מבקש ממך דבר מה כמו "תן לי תפוח"

לעניות דעתי, יש לחייב אותו ולברך בכדי לאמור אמן.

ומדוע?

יש להבין מה זה לתת?

ת"ן בראשי תיבות זה ת'קון נ'שמה

ידוע כי יש נשמות שחוזרות בגלגול לדומם צומח חי ומדבר, וכאשר מברכים נהנין על תפוח את התפילה, שתקנו חכמים, בורא פרי העץ והשומע אומר אמן. מבצעים למעשה תקון נשמה. 

דוגמה נוספת, כשמתחתנים גבר ואישה הם מבקשים אחד מהשני: "ת"ן לי" ומה הם רוצים לקבל? ת'קון נ'שמה.

הם רוצים לקבל תקוה וגאולה שיהיה להם לב אחד להיות אדם וחוה מחוברים להיות בעצם אחד.

אז יצא טוב שה' גילגל את הימנון מדינת ישראל בשיר התקוה לגאולת עם ישראל בארץ ישראל הקדושה.

ומה לגבי מידה מדויקת, מה זה בעצם דיוק?

התבוננו במילה עצמה: דיוק = די קו

ידוע שקרן זה קו אין סופי אך כשמגבילים את הקרן נוצר כמצווים את היד ב-די! אז נוצר קו עם מידת אורך.

והרי נקודה נמתח ממנה קו ונאמר די למידה שארצה, אז נקבל דיוק למידת אורך.

. ____________ . די!!!

 אז יצא לנו קו ישר אחד בין שתי נקודות לפי מידת אורך.

לגבי מה זה תיקון, יש עוד שני רעיונות והם:

1. תיקון מלשון פעולת תקון כלי שבור שיהיה שלם.

2. תיקנו מלשון קנין.

כלומר, ראשית עלינו להכיר בחסרון שלנו, מתי יש בנו גאוה ומתי האגו עובר את המידה המדויקת המתאימה לנו. ומאחר שמעוות בעל החיסרון לא יכול לתקן אחרים עליו ללמוד מספרי התורה או ממסרים שבייסורי החיים איך לתקן כלי שבור להיות כלי שלם, זו התכלית למעשה. ורק אחר כך את הכלי השלם הזה אפשר לקנות, כי כלי שבור לא קונים. 

כלומר אם תקנת גאוה קנית ענוה ומידה זו כבר מתקנת את האגו, כי הענוה מתקנת את חומר הקבלה שתהא בצורה של השפעה. הרצון של לקבל בעל מנת להשפיע, זה רצון נקי וטהור מכל פניה אישית ואג'נדה זרה. תקון הרצון הוא מהלך ארוך בחיים לפעמים נערך מספר גלגולים:

1. טיפוס רומס שרוצה לקבל רק בעל מנת לקבל לעצמו.

2. טיפוס הסוחר שרוצה להשפיע בעל מנת לקבל. מאוד מניפולטיבי.

3. טיפוס הנזיר המדומיין ברצון של להשפיע בעל מנת להשפיע. הוא טיפוס שחושב שהוא לא מקבל שום דבר מהסביבה חוסר התלות בחברה יוצרת ניתוק ופירוד, יש כאן גאוה מאוד גדולה.

את הרצונות האלו חווים יום יום בסטואציות שונות, וצריך לתקן אותם בכדי להפוך לטיפוס הרביעי:

4. האוהב בעל הרצון לקבל בעל מנת להשפיע.

בענוה האוהב פונה לאביו ה' יתברך חי החיים ומבקש ומתפלל "תן לי אבא: פרנסה בריאות שלום בית רפואה וכולה. 

אבל הסוד שהאוהב מבקש במילה ת"ן את ת'קון נ'שמה שלו.

כי האוהב נכנע לבוראו ולחומר הטבוע בו שהוא רצון הקבלה. ברשות הרבים הוא יכול להיות גאוותן וברשות היחיד לאגואיסט בעל תאוות ועבירות מחוץ למידות המדויקות שלו. אבל האוהב שכבר היה בעברו רומס, סוחר או נזיר יודע ממש שהוא נברא לקבל שפע מהבורא בכדי ליהנות ועל זה יש להודות כי זה מוכיח רצון של חיבור כמו בן עם אביו. זו הדרך של לקבל בעל מנת להשפיע לבורא. כשהאוהב מודה על החיסרון שלא קיים אצל הבורא(כי לא שייך אצל הקב"ה רצון קבלה אלא רק רצון של השפעה), ולמרות זאת האוהב משנה את החומר שהוא רצון לקבל בצורה של בעל מנת להשפיע אומרים המקובלים הוא הופך לכוח משפיע כמו הבורא בעצמו.

ליהנות זה לקבל שפע.

להודות לה' גם על החיסרון זה להשפיע.

איך כל זה קשור לחנוכה?

כי בחנוכה מפרסמים את הנסים שיש לעם ישראל באמצעות הדלקת הנרות, וגומרים את ההלל ובהודאה בכל שמונת ימי החנוכה.

כי על ניסים צריך להלל ולהודות.

שמעתי מהרב דוד פיירמן, נרות אותיות ותרן. כלומר מי שמוותר יודע לאהוב וגם לפייס.

לכן אוכלים סופגניות ולביבות ומדוע?

סופגניה אותיות גן סופיה וגם גן יהוסף וגם גן הפיוס וגם סף היגון

ג"ן ראשי תיבות ג'ברים נ'שים וגם נ'שואים ג'רושים

סופגניה בגימטריא ג"ן: סוף גאוה וגם בגימטריא ג"ן: סוף האגו

סופיה זה חוכמה ביוונית אותם יוונים שניסו לנוון את היהודים.

לכן סופיה זה אותיות יהוסף, במדרש כתוב כי יוסף קיבל אות הא נוספת והפך להיות יהוסף כאשר מלאך ניסה ללמדו את כל השפות שבעולם אך לא זכר אבל מאז שקיבל אות הא לשמו זכר הכל. וזכה להיות המשנה לפרעה. כי מי שיודע את כל השפות הוא הכי חכם וראוי למלכות.

ויוסף שהיה למעשה נרמס על ידי אחיו היה ותרן ובמסירות נפש בחוכמתו תקן את נשמות אחיו ופייס למעשה את משפחת יעקב. הוא גרם להם לעבור תהליך של תשובה: הודאה בחסרון על מכירתו של יוסף לאחר מכן הם התחרטו וקבלו להגן על בנימין. רק לאחר שהתיקון כמעט הושלם התגלה להם יוסף. 

יוצא שדווקא לנרמס יש את היכולת לראות למרחוק ובחוכמה לוותר בטווח הקצר בכדי לתקן את דרך העתיד למעוותים שמנסים לתקן אחרים לפני שמתקנים את עצמם. ואז לאחר פיוס אפשר לשים סוף ליגון ולשמוח. הסופגניה מתארת מרחב הנקרא ג"ן שבו ג'ברים ונ'שים משפיעים ומקבלים שבוחרים להנשא או להתגרש בתהליך תקון הנשמה שלהם.

אז איך אפשר לשמר שלום בית בין גברים לנשים?

התשובה היא בהחכמה שבסופגניה והיא לשים סוף לגאוה ולהאגו ולדעת להתפייס. 

החכמה נמצאת במח השמנוני שם נמצאת הנשמה דנשמה. לכן הסופגניה מסמלת את הנשמה או את הטיפוס האוהב.

הלביבה כשמה מרמזת על הלב שבו יצר טוב ויצר רע. משכן הרוח דנשמה שוכן בלב הפועם וכולו מלא ד"ם. והדם הוא הנפש דנשמה שבכבד.

ידוע כי מל"ך ראשי תיבות מ'ח ל'ב כ'בד

מח - כנגד סופגניה

לב - כנגד לביבה

כבד או ד"ם כנגד 44 סך נרות שמדליקים בחנוכה, כי את החנוכיה מתקינים מתחת ל עשרה טפחים, כי השכינה מגיעה לאלו הנמוכים ביותר רוחנית. והכבד הוא מסמל את התיקון לתאוות הגוף. וזה מה שהיוונים הגדילו לעשות.

וחב"ד סופי תיבות מח לב כבד וחב"ד הם ראשי תיבות חכמה בינה דעת.

לגבי סביבון 

בכל פיאה מארבעת הפיאות מוטבעות האותיות:נ,ג,ה,ש

ונראה לי שבארץ ישראל האותיות:נ,ג,ה,פ

נגה"פ ראשי תיבות נ'ס ג'דול ה'יה פ'ה גימטריא "סופגניה גאלה"

"סביבון" אותיות "סבב יון" וגם גימטריא "סד יון"
אז מהו סוד יון?
הכל סובב סביב השורש של החכמה הגבוהה של יון, שאוהבים בנין מקדש יפה, אבל נלחמים במושג יהודי של קדושה וטומאה ומדוע?
הם טימאו את השמנים בכוונה בכדי להוכיח ליהודים שאין הבדל בין טומאה לקדושה כי כולנו שווים. התפישה היוונית נמצאת גם היום.
אז זהו אנחנו שונים אחד מהשני, לכל אחד נקודה טובה שאין בשני "כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות" לכן אי אפשר לכפות דעה אחד על השני, זה לא עובד בסופו של דבר. לכן יש להכנע לתפישה היהודית: אנחנו שונים, לכן לכל אחד תפקיד שונה, אבל אין להחזיק טובה לעצמך כי לכך נוצרת. אם אתה יהודי וניתנו לך 10 כתרים, לדוגמה, אין להתנשא על הגויים אלא להאיר להם את החושך מתוך ענוה. אפשר ליהנות מלקבל כתרי מלכות למרות שסובלים מקנאה, משנאה ומרמיסה. אבל זה לא אומר שצריך להתגאות ולהתנשא על מי שאינו יהודי כי זה התפקיד שלנו ככה ה' בחר לעשות. לכן יש לפעול ביכולות שניתנו לנו, ואם אנחנו לא מממשים את התכונות שלנו אנחנו חיים בחסרון משווע לתיקון.

בהלל יש רמז לסביבון:

מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ. עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָהּ:
ה' לִי לא אִירָא. מַה יַּעֲשֶׂה לִי אָדָם:
ה' לִי בְּעזְרָי. וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂנְאָי:
טוב לַחֲסות בה'. מִבְּטחַ בָּאָדָם:
טוב לַחֲסות בה'. מִבְּטחַ בִּנְדִיבִים:
כָּל גּויִם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם:
סַבּוּנִי גַּם סְבָבוּנִי. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם:
סַבּוּנִי כִדְברִים דּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוצִים. בְּשֵׁם ה' כִּי אֲמִילַם:
דָּחה דְחִיתַנִי לִנְפּל. וה' עֲזָרָנִי:
עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ. וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה:
קול רִנָּה וִישׁוּעָה בְּאָהֳלֵי צַדִּיקִים. יְמִין ה' עשָׂה חָיִל:
יְמִין ה' רומֵמָה. יְמִין ה' עשָׂה חָיִל:
לא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה. וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂי יָהּ:
יַסּר יִסְּרַנִּי יָהּ. וְלַמָּוֶת לא נְתָנָנִי:
פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק. אָבא בָם אודֶה יָהּ:

זֶה הַשַּׁעַר לה'. צַדִּיקִים יָבאוּ בו: 

יש את הביטוי: "מה אתה מסובב אותי? מה נראה לך שאני פתי?"

התפישה היונית של הגויים החשוכה מעיקרה מסובבת אותנו הם החיצונים אבל היהודי מל וחותך אותם במלל של תפילה. וכשהסביבון נופל ה'עוזר לנו לקום ושוב להסתובב. הקב"ה הוא מסובב הסבות לעולם אסור לנו להיות כפתי שחושב כי הטבע מסובב אותו או התפישות של היוונים כגון הקביעה שה' ברא הכל אך עזב את הנבראים הנחותים לעצמם. אז ככה המסובב הוא תמיד הקב"ה אל תשכחו!!!

זאת החנוכה זה היום השמיני בו מדליקים סך הכל 9 או ט נרות.

תוסיפו ט ל - זאת וקבלו בגימטרייה זית.

לאחר המבול נוח שולח את היונה בכדי לבדוק אם שלום חזר לעולם. היונה חוזרת עם עלי זית. איך זה קשור לחנוכה?

יונה זה אותיות יון ה.

ידוע כי האות ה היא האות הרביעית בשם הויה ומשמעותה מלכות הגלויה וגם השכינה הקדושה היא נשמת הכלל של העם היהודי. ויש את האות ה הראשונה שהיא בכיסוי.

כלומר, כאשר חוכמת יון החיצונית מתוקנת לבסוף במלכות של נשמת היהודים הפנימית ניתן לבנות בית מקדש שלישי ונצחי שיתקן את עם ישראל ומשפחת העמים אשר ירצו ללמוד את החוכמה הנעלה, איך לדבוק בה' יתברך ויתעלה.

ומה הקשר של יון וחנוכה לאריה נשר שור ולאדם הראשון ,המשך יבוא בקרוב....

אז בע"ה שנזכה לגאולה השלימה,

אמן כן יהיה רצון!!!

פרשת וישב

בסוד הלשון - פרשת וישב לאור חג האורים 

(יוסף בלו)

בשבוע הבא לאחר קריאת התורה של פרשת וישב, נדליק נר ראשון של חג החנוכה, אותיות הח"ן [ר"ת החכמת נסתר] הויה. מה שמרמז על כך ששם ה' הנודע לנו בתורה מסתיר חכמה ללא קצה, וניתן לגלות וללמוד על נושא זה דווקא מתוך ספרי הסוד הקדושים. ידוע כי חג החנוכה נקרא על חנוכת המזבח וטיהור בית המקדש כאשר חנו המקבים בירושלים ב- כ"ה כסלו. "הבן איש חי" כותב שהתיבה ה - כה' של התורה היא המילה אור, לכן אין זה פלא כי חג החנוכה נקרא גם חג האורים. אלו מלמדים שאם עיני הקוראים חונים באמת בתורה, ה' חוננם מתנת חינם של אור, כמו מתוך להבת האש המשמחת לאחר הדלקת נרות החנוכייה.

יגעתי ומצאתי שלביבה אותיות בלב יה, גימטריא בלב גאוה וגם הב להבה. באמצעות הרמזים ניתן לכוון שיש לחבר את לבבנו אל יה הבורא, ובאמצעות למוד תורתו ניתן לקבל ניצוץ להבה שיכלה באש את מה שבנו והוא הרצון לקבל הנאה ברשות הרבים וברשות היחיד והם הגאוה והאגו, שניתן לתקנם באמצעות השגת הענוה וקביעת גבולות לתאוה.

יגעתי ומצאתי שסופגניה אותיות גן יהוסף וגם סוף היג[ו]ן. באמצעות הרמזים ניתן לכוון על יוסף ולקבל עידוד. כי למרות הייסורים והבושה שספגנו בגולה, נזכה להבין הכל בעת סוף היגון והסבל דווקא בזמן הגאולה. ולעתיד לבוא בגמר התיקון נזכה גם בשכר על היגיעה שהייתה בעת החשיכה לא מתוך בושה אלא מתוך השתוות צורה אל הבורא, להיות משפיעים כמוהו. שהרי בוודאי בזמן התיקון כבר עתידים עם ישראל לקנות את תכונת האהבה שאינה תלויה בדבר. האהבה הזאת היא התכלית המטרתית של ה', היא ברורה ואותה יש לקנות.

פרשת וישב אותיות וי שב, מה שמרמז על קריאת וי של כאב של כל משפחת ישראל על מעשה מכירת יוסף הצדיק, אשר ישב בבור פעמיים. למרות הכל יוסף לא נשבר וזאת בזכות החכמה, שהעביר לו יעקב בעת שישב ללמוד בישיבות שם ועבר. רמז נוסף וישב גימטריא הב שוה המרמז על יוסף שקיבל על עצמו לקיים את "שיויתי ה' לנגדי תמיד", לכן הצליח מתוך אמונה להתמודד עם כל מה שעבר עליו ושמו הלך לפניו. רמז נוסף וישב גימטריא הבושה. ואכן בפרשה נכתב על יהודה, אשר התגבר על הבושה כאשר שפט את תמר והודה על האמת. למעשה הוא ייבם את תמר כלתו, אשר התכוונה למסור את נפשה ולהישרף על מוקד האש, רק בכדי שלא לבייש שופט בישראל. ומתולדות הזיווג של יהודה עם תמר נולד לימים המשיח דוד המלך לבית יהודה. כלומר הקב"ה כבר משיב לנו תשובה מידית בפרשה גם לשאלת מצב עם ישראל באחרית הימים. התשובה היא התגלות משיח בן דוד בפרהסיה ובע"ה בקרוב מאוד.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג). רש"י מפרש: "בן זקונים - שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו". בעל הטורים כותב על כתנת "פסים – נוטריקון: פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים". מה שמרמז, כי מבין הסיבות למכירתו של יוסף וההתגלגלות שלו למצרים היא שיעקב הראה לכל לא רק פנימית אלא גם חיצונית שהעדיף את יוסף על פני אחיו. לכן, הם קנאו בו ושנאו אותו. "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם"(בראשית לז, לא). כך השיבו הבנים ליעקב, מה שגרם לו להתאבל שנים רבות על יוסף שאהב כל כך, כי היה נעדר לקבורה.

יגעתי ומצאתי כי פסים אותיות ים ס[ו]ף וגם גימטריא ס[ו]ף הגאולה. מה שמרמז שמה שהתחיל אצל יוסף בחלום ודמיון סופו היה התגשמות במציאות. יעקב גער ביוסף שסיפר את חלומו: על אחד עשר הכוכבים, השמש והירח משתחווים לו. אבל "וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר" (בראשית לז, יא). אונקלוס מתרגם את הפועל שמר בתיבה נטר. שמר גימטריא גואל שר, נטר אותיות נר ט (ידוע כי הספירה התשיעית מכתר היא יסוד המקושרת ליוסף הצדיק אשר שמר את הברית). יעקב השתוקק להשראה בכדי לפתור את הנסתר בחלומו של יוסף ולא ראה בחלום כשיגעון גדלות, כי בסוף היה יוסף שר משנה למלך והיה הגואל של כל העולם והיה כנר המאיר לכולם בחוכמה. רמז נוסף, צירוף שמר נטר אותיות מט שר נר, מה שמרמז על תחילת גלות בני ישראל במצרים בתוך מט שערי טומאה, וגאולת עם ישראל הייתה לאחר קריעת ים סוף אך ה' מלמד אותנו כי הגאולה האמתית היא בסוף, בגמר התיקון.

רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב כותב על החלום הנ"ל: "אף על פי שכל הצדיקים עוסקים בזה, להמשיך השגות אלוקות על ידי צמצומים, אבל כלם צריכין לקבל השגות אלוקות מזה הצדיק שיכול לעשות בחוכמתו צמצומים נפלאים כאלה עד שיכול לקרב כל הנפשות הרחוקות. כי הוא בחוכמתו עולה על כלם... עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים הרוצים להתקרב כלם צריכים לקבל ממנו" (הלכות השכמת הבוקר ד, טז).

אז בע"ה שנזכה להתחבר לצדיק יסוד עולם, בכדי להתקרב כולנו באמצעות לבושי חוכמתו לדבוק בה'. ומכסלו להיות כ - סך לו או 36 נרות החנוכיה המאירים להיות אור לגויים מחג האורים לכל השנים הבאות, אמן כן יהי רצון!