סוד הכתרים שזכו עם ישראל - קורונה(כתר בספרדית)

אני קורא לחידוש הבא "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ומדוע?

במהלך תפילה קבלתי צופן בשמות יב שבטי ישראל. 

פיענוח הצופן הביא אותי לבחור דווקא בשם זה, עוד תבינו בהמשך...

הצופן: יש להשתמש באות המסיימת שם של שבט אחד ולפתוח באותה אות בשם של שבט שני"               

קידוד הצופן מלמד כי ישנה לולאה נצחית ומחזורית הזהה מכל שבט ושבט. 

          

להלן הלולאה:

                       

         > נפתלי > יהודה

ראובן > נפתלי > יוסף       

      > נפתלי > יששכר > ראובן > נפתלי > יוסף > אין שם של שבט שמתחיל באות פה.

ראובן > נפתלי > יהודה > אין שם של שבט שמתחיל באות הה.              

                       

ראובן > נפתלי > יששכר > ראובן >.....> שוב חוזרת לולאה אין סופית.

ועכשיו ניתן להבחין כי הלולאה חוזרת לכל שמות השבטים:

שמעון > נפתלי>...

דן > נפתלי>...

בנימין > נפתלי>...

זבלון > נפתלי>...

גד > דן > נפתלי>...

אשר > ראובן > נפתלי>...

יששכר > ראובן > נפתלי>...

"רבי שמעון אומר: שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות. וכתר שם טוב עולה על גביהן" ככתוב במסכת אבות פרק ד משנה יג.

כלומר, ישנם ארבעה כתרים שמסמלים השבטים הבאים והם: 

לוי קשור ל- כתר כהונה, כי משבט לוי יצא אהרון הכהן ובניו משפחת הכוהנים.

יששכר: כתר תורה,

יהודה: כתר מלכות, 

יוסף: כתר שם טוב.

נמצא כי יש שני כתרים לשני המשיחים מהשבטים יוסף ויהודה. משיח בן יוסף ומשיח בן דוד. כתר המשיחים אינו עובר לשבט אחר. וזה נרמז באותיות פ ו- ה המסיימות את שמם של יוסף ויהודה אותיות אשר לא פותחות שמות של שבטים אחרים. 

כתר נוסף הוא כתר "מלכות פה, תורה שבעל פה קורינן לה" (פתיחת אליהו). כי אות סופית במילוי של יוסף היא פה ואות סופית של יהודה היא ה אם נחבר אותיות פ של יוסף עם האות ה של יהודה יוצא גם המילה פה, לכן התורה שבעל פה היא מקודשת כמו הדבור שבאמצעותו נברא העולם ובדיבור ניתנו עשרת הדברות.

ויששכר ממשיך לחבר אליו את ראובן המרמז על כתר בכורה כי ראובן היה בנו בכורו של יעקב. 

וראובן ממשיך לחבר אליו את נפתלי ומאחר שהשם נפתלי זה אותיות תפלין וזה כתר אחד שהוא בעצם שניים: כתר של ראש כנגד המוחין וכתר של יד כנגד הלב.      

נפתלי דומה לשבט לוי, כי הם היחידים מבין השבטים ששמם מסתיים באות יוד. מה שמרמז כי כמו שהלויים והכהנים מקדשים את ה' בבית המקדש, כך כל איש ישראלי, המניח תפלין מקדש את ה' בבית ליבו ובבית מוחו ממש. 

יוצא כי החשבון הוא, שישנם עשרה כתרים שבהם הוכתרו לנצח עם ישראל: בחינת ממלכת כהנים משבט לוי ותשעה כתרים לכל שבט ושבט מעם ישראל שזה בחינת גוי קדוש. יש ללמוד מכך שכל איש ישראלי הוא אחד יחיד ומיוחד, ומה שמאחד את כל הישראלים ומבדיל אותם מבין הגויים הוא בעשרה הכתרים: בכורה, כהונה, מלכות, שם טוב, תורה, מלכות פה – תורה שבעל פה, שני המשיחים ותפלין של ראש ושל יד. 

דווקא מה שמייחד אותנו בתור עם לא אמור להפוך את הפרטים להתגאות על הגויים אלא להיפך, דווקא הנקודה הטובה שמייחדת כל אחד מאתנו, יש להשתמש בה לטובת הזולת, כי לכך נוצרת אז אל תחזיק טובה לעצמך.

אז בע"ה, אם נצליח להשיג את הענוה שהיא שורש לכל המדות הטובות ניגאל ממידת הגאוה 

ונזכה בשנת התש"פ לגאולה השלימה! 
אמן כן יהי רצון!!!

סוד "תאריך קורונה" הוא סוד שנת התש"פ המסוגלת לגאולה

איך המילה "תאריך" מצפינה את שנת הגאולה המסוגלת?

ואיך המילה "קורונה" מצפינה את שנת הגאולה המסוגלת?

על פי רמז,

"קורונה" בגימטריא "גוג ומגוג בקץ הימים"

כמו שפורסם בערוץ 2000:
☣ גילוי מרעיש! האם אנחנו נמצאים בתחילת גוג ומגוג?! 🚨 הגאולה קרובה מתמיד?!

ובתרגום קורונה בספרדית זה כתר בשפת הקודש.

וידוע כי ספר"ד זה אותיות פרד"ס ראשי תיבות:

פ'שט ר'מז ד'רש ס'וד

שהם ארבעה אופנים בהם ניתן ללמוד את התורה.

על פי רמז,

"תאריך" הן אותיות כתר א"י[א'רץ י'שראל]

ובמילה תאריך יש רמז גם למצוות התורה ומדוע?

תאריך זה אותיות תריא כ

כ בגימטריא 20 ובגימטריא קטנה 2 או ב

נמצא כי חיבור של תריא עם גימטריא קטנה של כ' עולה כי המילה "תאריך" מצפינה את תרי"ג המצוות שקיבלנו על עצמינו לקיים בארץ ישראל בבחינת "נעשה ונשמע" את כל מה שה' יתברך ויתעלה מצווה.

קיבלנו תרי"ג מצוות שהן 613 מצוות.

המחולקות ל-תרי"א=611 עם עוד שתי מצוות שהן שני הדיברות הראשונות, שקיבלנו מפי הגבורה, מה' ממש בעת מעמד הר סיני בקבלת עשרת הדיברות. 

וידוע כי בעשרת הדיברות יש מנין של כתר=620 אותיות.

"תאריך קורונה" הוא למעשה בגימטריא:

"תאריך גוג ומגוג בקץ הימים"

ואם קורונה מתרגום שפת ספר"ד אותיות פרד"ס כנ"ל זה כתר.

יוצא ש-

"תאריך קורונה" זה למעשה אותיות "כתר א"י כתר"

הדגש הוא במילה "כתר" המצפין את תאריך שנת הגאולה המסוגלת היא שנת התש"פ.

להלן החישוב:

כתר זה אותיות רכ ת

בגימטריא האותיות רכ=220.

האות ת היא האות האחרונה של כב האותיות, הן אבני הבניין.

לכן האות ת מסמלת את הקץ שמסתיים באלף השישי שנת 6000 לבריאה.

וזה למעשה הרמז לתאריך שנת הגאולה!!! 

חשבו וגלו:

6000-220=5780

כלומר קץ שנת ה-6000 לבריאה שמסמלת האות ת במילה כתר.

פחות 220 שנים שהם גימטריא אותיות רכ שבמילה כתר.

שווה ל- 5780 היא שנת ה'תש"פ לפי הלוח העברי לבריאת העולם.

והיא השנה המסוגלת לגאולה בע"ה.

אנחנו נמצאים בשנת ה'תש"פ היא 5780 נותרו עוד 220 שנים  להשלמת הקץ באלף השישי לפני האלף השביעי. 

ומצאתי חידוש בקבוצת וואטסאפ חיזוק לכך שהאות ת מרמזת על תאריך הקץ. כי גם לפי השנה הלועזית 2020 היא מסוגלת לגאולה כי

20*20=400 בגימטריא האות ת המסמלת הקץ גם לפי התאריך הלועזי.

ואכן קץ הימים קשור למילה כתר ולמילה מלך.

על פי הקבלה ספירה ראשונה היא כתר והספירה האחרונה התחתונה היא מלכות שורש מלכות היא מ.ל.ך

בין המילים מלך לכתר יש קשר באותיות כי האות כ' המסיימת את המילה מלך פותחת את המילה כתר.

מל-כ-תר כי על ראש המלך יש כתר מלכות.

מל בגימטריא "גואל יהודה" הוא מלך המשיח

כ בגימטריא "יי" הם אותיות יוד ביחוד השמות י-ק-ו-ק  א-ד-נ-י

תר אותיות אלו מרמזות על התורה ועל ענין החיפוש וההשתוקקות אחר הייחוד הקדוש הרוחני ואחר מלך המשיח. כלומר הייחוד הקדוש מחבר בין מלך המשיח לתורה ולמי שמשתוקק אליה.

אז בע"ה נלמד כעת מה זה גוג ומגוג ונחזור בתשובה שלימה, לריבונו של עולם, נתקן מידותינו, נתעשר בזכויות, ונזכה לגאולה ברחמים.

הקליקו לסוד גוג ומגוג וגן עדן

זו תקופה מדהימה לאחר יגיעה מוצאים בני האדם בעצמם כוחות חדשים ומאמינים בבחינה של גו"ג ר"ת ג'ם וג'ם. כמו מי שאומר אני מולטיטלנט גם שדרן גם מפיק גם טכנאי וגם מארח לכן אני מוצלח, בשל כוחי ועוצם ידי. אז מיהו מגוג? "מגוג" גימטריא "גואל גו"ג" שמיישר את גו"ג ואומר: "ג'ם וג'ם שלך גו"ג זה רק ראשי תיבות ג'אוה וג'אוה ותר על גאוה בענוה ותזכה כאן גם בגן עדן" הטיפוסים האלה של גו"ג ומגו"ג נמצאים בינינו ובתוכנו, אם נתקן את המחשבה שלנו שגו"ג ומגו"ג זה מלחמה של מחשבות ורצונות פנימיים לתיקון המידות שלנו, לתיקון מידת הגאוה בענוה אז נחזה בע"ה לגאולה ברחמים ולא כמו במכות והדינים אצל הגויים, כמו מגפת הקורונה. כי מחשבה טובה ה' מצרפה למעשה.

שנת התש"ף מסוגלת לגאולה ובע"ה לגאולה ברחמים!!!

אמן כן יהי רצון!!!

אשירה לה' לפרשת בשלח

בסוד הלשון

(יוסף בלו)

אשירה לה' – כי האדם עץ השדה 

https://images.app.goo.gl/Ne1r8NJUJcAsmCrb8

פרשת בשלח נודעת בשם "שבת שירה". כי לאחר קריעת ים סוף יצא כל העם: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ(בשלח יד,לא) אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לה' וַיֹּאמְרוּ לֵאמֹר אָשִׁירָה לה' כִּי גָאֹה גָּאָה סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם"(בשלח טו,א) 

כותב רש"י: "אז ישיר משה- אז כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה". ועימו שרו כולם כאשר קבלו את הנס ואת השי הישיר מן הבורא. אם נכניס לתיבה שירה את האות א(אלופו של עולם) נקבל כי שורש השירה היא גם ב - השראה ונחת רוח אלוקית. כי רוח דנשמה שורה בלב הנברא. שירה הן גם אותיות הריש או הראש(מתרגום אונקלוס לשפת הקודש) והן אותיות הר-אש. מה שמרמז על הר סיני, כי בעת קבלת התורה, שרתה שם אש ה' כאשר 'נחת' על ההר. שני האירועים היו מכוננים ועיצבו את רוחו של העם, ומה שנחקק בלבבותיהם הם האחדות ואש התורה. כמו שכתוב גם: "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר"(יתרו יט,ב) ומפרש רש"י: שהיו "כאיש אחד בלב אחד".

פרשת בשלח פותחת בפסוק "וַיְהִי בְּשַׁלַּח פַּרְעֹה אֶת הָעָם וְלֹא נָחָם אֱלֹהִים דֶּרֶךְ אֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים כִּי קָרוֹב הוּא:כִּי אָמַר אֱלֹהִים, פֶּן-יִנָּחֵם הָעָם בִּרְאֹתָם מִלְחָמָה וְשָׁבוּ מִצְרָיְמָה"(שמות יג,יז). ואונקלוס מתרגם "אֲרֵי קָרִיבָא הִיא:אֲרֵי אֲמַר ה', דִּילְמָא יְזוּעוּן עַמָּא בְּמִחְזֵיהוֹן קְרָבָא וִיתוּבוּן לְמִצְרָיִם" את התיבות "פֶּן-יִנָּחֵם" תרגם אונקלוס ב- "דִּילְמָא יְזוּעוּן" ומדוע? כי בשלח פרעה את בנ"י, ה' לא רצה להנחות את בנ"י דרך ארץ פלשתים, כי לא רצה שתיוצר דילמא או מבוכה של גלות הדעת, כשאינם יודעים: לאן לפנות? כל דילמא יכולה ליצור זיעה רוחנית כמו בעת לולאה מחזורית של מחשבות ואף ליצור זיעה גופנית, הנובעת כתוצאה ממאמץ, עומס ופחד.

דילמא הן אותיות יד למ(גימטריא גואל יהודה) א (אלף הוא אלופו של עולם הקב"ה)

דילמא אותיות ד(דלת גימטריא 434 משיח בן דויד)  למ(גימטריא גואל יהודה) א"י (ראשי תיבות ארץ ישראל) 

כלומר, הדילמא היא בין ההשתוקקות לפנות לארץ ישראל לבין הרצון של "די לארץ ישראל" ודווקא לחזור לארץ מצרים או לבחור בגואל יהודה הוא מלך המשיח. 

יגעתי ומצאתי, רמז במילה דילמא בתיבה זו מופיעה המילה דלי וזהו גם המזל של חודש שבט. ומכל אות במילה דלי דרך המילוי ניתן להגיע למילה תלמוד - התורה שבעל פה: 

  ד           ל           י

דלת        למד       יוד

  מ             ל          למד

  ד             תו        תו

כל אות היא רצון אלוקי, לכן יוצא שמהות העבודה שלנו בחודש שבט ומזל הדלי, הוא להשתוקק לה', לשאוף לקבל רק ממנו ולמלא עצמנו במימי תורתו. ולמעשה הפתרון לכל דילמא היא השגה של מנוחה מן התנועה המתישה, באמצעות הנחמה, כמו בעת שירה והשראה של תורת ה', אלוף העולם.

כותב רבי נחמן מברסלב: "דַּע כִּי יֵשׁ שָׂדֶה, וְשָׁם גְּדֵלִים אִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים יָפִים וְנָאִים מְאד וְגדֶל יְקַר יְפִי הַשָּׂדֶה וְגִדּוּלָיו אִי אֶפְשָׁר לְסַפֵּר, אַשְׁרֵי עַיִן רָאֲתָה זאת וְאִילָנוֹת וַעֲשָׂבִים, הֵם בְּחִינַת נְשָׁמוֹת קְדוֹשׁוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם"(ליקוטי מוהר"ן ח"א,סה) ומצווה התורה: "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה,לָבֹא מִפָּנֶיךָ בַּמָּצוֹר, רַק עֵץ אֲשֶׁר-תֵּדַע, כִּי לֹא עֵץ מַאֲכָל הוּא אֹתוֹ תַשְׁחִית"(דברים כ,יט-כ) כלומר את האילן או הנשמה צריך להשקות במימי התורה ואסור להשחית עץ המחדש לעולם בפירות. כמו הנשמה המחדשת את חידושי התורה הניתנים בהשראה כאשר יוצאים להתבודד עם ה', לשוח בשדה ולמצוא עצה ותושייה. 

שנזכה לכך , אמן כן יהי רצון!!!