בסוד הלשון
יוסף בלו
https://images.app.goo.gl/FmSAX5oWoWBiGqN88
ראשית אפתח בשיר, לכבוד המלאך אליהו הנביא:
המגיע מבלי שתדע
ללא שום הזמנה
לפחות פעם בשנה
אחד מן העולם הזה
אחד מן העולם הבא
העובר בין העולמות
העוצר את הזמן
פעם שם הוא
פעם הוא כאן
המבקר בכל עולם
המעמיד בן אדם במבחן
רודף וקנאי האמת
אייכה באמת?
[אליהו, הו אליהו]
מצפה אני אליך
וירא אף פי כמה
למראה עיניך
ברוך בואך
אעשה כל שתבקש
אותך אשמש
אך אנא
גלה לי את הרזים
למדני אורחות חיים
למדני את סודות התורה
לי השמחה והאורה
ועתה נתחיל מחידושיי לפרשה,
"איזהו חכם הלומד מכל אדם, שנאמר: מכל מלמדי השכלתי" (מסכת אבות, פרק ד, משנה א)
איזהו חכם? הלומד מכל אדם. ותשובתי הראשונה למשנה היא בעצם אותיות המשנה, זו היא חכמה - ולמד מכל
אדם! המשנה משיבה, כי להיות חכם נעוץ בציווי ה' ללמוד ולהשכיל מכל אדם. ותשובתי
השנייה למשנה גם היא בעצם אותיות המשנה, זו היא חכמה - הוא הלומד, מכיל
כל אדם. עולה השאלה, איך ניתן להכיל כל אדם? לעניות דעתי ניתן
להכיל כל אדם באמצעות חוכמה, אותיות כוח מה' לזמן שיעורים בהוויה
של הנברא, ומהו שיעור? מלשון מידה, וכמו שבציווי המילה למד
מסתתרת המילה מד כמו כלי מדידה רוחני של ה', המרמזים כי מטרת
שעורי ה' בהוויית בן האדם הוא להשכילו באמצעות תיקון מידותיו להדמות
למידות האל. מה משמעות המילה במשנה השכלתי? השכלתי הן אותיות
ה' שית שכל, ככלל היא היכולת של אדם, ללמוד באמצעות התבוננות
ושינון השעורים המזומנים מאת ה' לבנות תשתית רוחנית של כלים. הכלים
הללו הם בעצם שני סוגים של רצונות,
סוג ראשון של רצון, זה לקבל הנאה על מנת לקבל, רצון זה הוא בעל חסרון, שהרי המקבל
לא מבקש חבור עם מעניק התענוג. סוג שני של רצון, זה לקבל הנאה על מנת להשפיע, רצון
זה שלם, כי מקבל התענוג מבקש חבור עם מעניק התענוג, כי רצון המקבל להשיב תענוג
למעניק התענוג שלו. הבורא ברא את הרצון לקבל, חומר הבריאה כולה, חומר אשר לא ניתן
לבטול, אך ניתן לנברא היכולת להשוות את צורת החומר לרצון ההשפעה של הבורא, מצורה
של על מנת לקבל לצורה של על מנת להשפיע. כאשר ידמה האדם למידות ה' יוכל להשכיל, להשתלם
ולחיות לפי מידות הענווה, היראה והאהבה ו- יג' מידות הרחמים של ה' וכך להכיל
כל אדם. להיות כמשה רבינו, שהכיל כל אחד משישים רבוא בנ"י, כמו הבורא השלם
בכל שלמות המכיל את הכל.
בפרשת השבוע פנחס
חס על כל בנ"י, חפן בידיו רומח ודקר למות את בתו של בלק
המדינית ואת נשיא שבט שמעון יחדיו כי הוא קנא לה'. וכמו שהשתוקקו בנ"י ללוחות
הברית מ"ם ימים ולילות, כך השתוקק פנחס לרחם גם לקנא לרוח
בנ"י ולהצילם מכליה על ידי הקדוש ברוך הוא. פנחסמך מסר את נפשו על
קדוש ה' אך סמך את נפילתן של בנ"י מן המוות, והיווה בעצם משען
לכל העם כבורא בעצמו אשר נפח חיים באדם הראשון. פנחס למעשה הסיח,
הסיר וסילק את הזימה משורשה בזכות מעשיו, שנבעו מתוך מידה של קנאה לבורא, ובאותה
מידה הבורא קנא לבנ"י כי זנו ועבדו עבודה זרה לאלילים אחרים של המואבים
והמדיינים. השם פנחס הן אותיות נס פח השמן הקדוש שלא טומא ונחתם
בחתימה של הכהן הגדול. ואכן פנחס זכה שממנו תצא משפחת הכהונה לעולמי עד כי כיפר על
בנ"י, והזוהר גם מוסיף כי מחמת הפחד של פנחס מהמוני בני שמעון הנוקמים פרחה
נשמתו ואז נכללו בו הנשמות של נדב ואביהוא, לכן הרוויח את מקומם וראוי היה להיות
כהן גדול (זהר פנחס סעיף עג).
בזוהר נכתב כי פנחס הוא למעשה אליהו הנביא (זהר פנחס סעיף לו) אשר זכה לבשר על הגאולה של עם ישראל באחרית הימים. אין זה פלא כי זה היה בזכות פנחס, אשר למעשה היה גואל של בנ"י מן האבדון לעולמי עולמים. אז איך ניתן להיגאל? יגעתי ומצאתי כי במילה גאולה יש הצרוף למד גאוה. כלומר, בכדי להשיג גאולה מן השעבוד לרצונות הבהמיים, יש בשלב הראשון, על כל אחד ואחד ללמוד ולהכיר את עצמו מעצמו ומהסביבה היכן הוא גאוותן, אנוכי ואגוצנטרי היכן הוא פועל לקבל לעצמו ופחות בכדי להשפיע ולהתחבר בצורה הנקייה ביותר לסובבים אותו. והיכן הוא פחות מדמה את עצמו למידות ההשפעה של הבורא, המתבטא במתנות חינם שחנן אותו האל, אשר נועדו לשמשו לתועלת של חבור והשפעה לזולת. בשלב השני, יש לתקן את האגו כלומר ללמוד, ללמד וליישם את ספירות ההנהגה של הבורא הנרמזות במילה "אגו" : "א"- מלכות או כתר "ג"- חכמה בינה דעת "ו" - חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד.
אז בע"ה, בזכות זה שנגאל מן הגאוה נזכה לבוא
אליהו הנביא אשר יבשר לנו על הגאולה בבוא משיח צדקנו, אמן כן יהי רצון.
