כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב בספר לקוטי מוהרן (תורה קצה) על הפסוק מתהלים ד, ״בצר הרחבת לי״, שאם יתבונן על חסדי ה׳ יבין כי גם בצרה עצמה ה׳ נותן הרחבה
לעניות דעתי, יגעתי ומצאתי לפי רמז:
כי ראשי תיבות של ״בצר הרחבת לי״ יוצא בהל וגם אותיות הבל גם הלב מלשון בלבול וגם לבלוב
וכי סופי תיבות יתר
ואותיות פנימיות הן צ חבר וגם צ רחב וגם צ בחר
בעת צרה ישנו רגש מבהיל בלב כיצד נוכל להתמודד מול הנסיון ויוצאים הבלי פה של יאוש הנובע מתוך בלבול, אך מכאן ניתן גם לצמוח וללבלב. כי יש יתר מלשון יתרון, כאשר אדם מתחבר לצדיק בעל חכמה עלאה, האומר לו דברים בלבוש חכמה תתאה, אז הוא מוסיף אמונה ובטחון דווקא כאשר מראה לו, שגם בצרה ה׳ ברחמיו מרחיב בתוכה ואז הצרה פחות מלחיצה ומבהילה.
כך האדם בוחר לאחד וליחד כתלמיד הלמד תמיד מרבו המהווה לו את עץ החיים. החיבור בין הרב לתלמיד הוא כחיבור בין המשפיע למקבל, כיחוד שהוא בין הקב״ה לשכינתא כי צ עם הכולל יוצא צא גימטריא יהוה עם אדני.
אז בע״ה, אברך אותנו שנגדיל את ההתבוננות בחסדי ה׳ למצוא את הרחבת תוך הצרה כצורת השופר, המהווה הקלה מהבהלה, לפתוח את הפה בדבורים וההבלים מלובשים באמירות מלאי אהבה ותודה.
ואם עדיין קשה, אז יש לבחור באיש צדיק, שיגדיל התבוננות זו ויחברנו לאבינו שבשמיים ויותיר אותנו ביתרון של צמיחה פריחה ולבסוף בתולדות של פרי עץ החיים.
אמן כן יהי רצון.
יוסף בלו
