יום שלישי, 6 באפריל 2021

חידושים לפרשת שמיני

בסוד הלשון

יוסף בלו



https://images.app.goo.gl/YpfXaSdqsEaEgdmd7

פרשת השבוע היא פרשת שמיני, המציינת את היום שלאחר שבעת ימים בהם משה הקים את המשכן. "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל"(ויקרא ט, א). ביום השמיני נחנך המשכן בראש חודש ניסן, כמו שכותב בעל הטורים: "ויהי ביום השמיני קרא משה. בגימטריא היה ביום ראש חדש ניסן". 

ואז, "וַיֹּאמֶר אֶל אַהֲרֹן קַח לְךָ עֵגֶל"(ויקרא ט, ב). רש"י מציין שהסיבה היא "להודיע שמכפר לו הקב"ה ע"י עגל זה, על מעשה העגל שעשה". גם בני אהרון: נדב ואביהו ניסו לכפר על חטא העגל בדרכם כאשר הוסיפו מדעתם והקטירו אש זרה. ואז "וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' "(ויקרא י, ב). מצאתי כי נדב ואביהוא גימטריא אדון הויה(צירוף שם השם). וכלולה בהם התיבה האובדן(אותיות דן אוהב) לאהרון אביהם. וכמו כן נרמז כי, ה' דן אותם במידת הרחמים. וכאב אוהב הוא הבין את טעמי פעולת בניו. רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב מסביר את טעמי האחים: כי מאחר שהערב רב קלקלו כל כך ו-"שֶׁעַתָּה שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְיָרְדָה הַשְּׁכִינָה לְיִשְֹרָאֵל וְנַעֲשֶֹה תִּקּוּן נִפְלָא בְּכָל הָעוֹלָמוֹת מַה שֶּׁלֹּא הָיְתָה כָּזֹאת מִימוֹת עוֹלָם...עַל-כֵּן סָבְרוּ שֶׁעַתָּה הָעֵת לְבַעֵר וּלְכַלּוֹת הַסִּטְרָא אָחֳרָא לְגַמְרֵי עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ עוֹד לְאַנְשֵׁי רֶשַׁע, שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב, לְקַלְקֵל עוֹד, עַל-כֵּן הִקְרִיבוּ אֵשׁ עִם קְטֹרֶת שֶׁלֹּא בִּזְמַנָּהּ וְכַוָּנָתָם בְּוַדַּאי הָיָה לְטוֹבָה, שֶׁרָצוּ לְעוֹרֵר עַל-יְדֵי-זֶה אֵשׁ הַמִּשְׁפָּט הַנַּ"ל בִּקְדֻשָּׁה יְתֵרָה, בְּאֹפֶן שֶׁהָרִשְׁעָה כֻּלָּהּ כֶּעָשָׁן תִּכְלֶה...עַל-כֵּן זָכוּ שֶׁעַל-יְדֵי מִיתָתָם תִּקְּנוּ הַרְבֵּה, כִּי נִתְקַדֵּשׁ הַמִּשְׁכָּן עַל יָדָם"(לקוטי הלכות תערובות ה, אות ז). יש ללמוד מהנ"ל, עד כמה חשובה כוונה טובה לכל מעשה גם אם המעשה פחות נכון.

ויום טוב ראשון של פסח עבר ומיד התחלנו לספור את ימי העומר. ובסוף ספירת חמישים הימים, נגיע ליום עת מתן תורתנו ונברך שהחיינו. כי זו הייתה תכלית יציאת מצרים להכין כלי: ראשי תיבות כ'הן ל'וי י'שראל, ואז לקבל את תורת ה' ומשה עבדו, תורה המקיפה אותנו בכל תחום בחיינו. וזה נרמז בתיבה תכלית כי האותיות תו מקיפה את כלי, ולמעשה תו היא התורה כי נכתבה כתו של רצף אותיות ורק על פי המסורה נחתך הרצף לתיבות פסוקים ופרשות.

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם, מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם, אֶת-עֹמֶר הַתְּנוּפָה: שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת, תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם, וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה' " (ויקרא כג, טו-טז). ה' מרמז לנו בפסוקים הנ"ל שיש ליישם את תקון מידותינו לאט לאט, מדרגה אחר מדרגה על פי הספירות האלוקיות. הספירות מרמזות על הנהגות הבורא ועל העבודה הפנימית המיוחדת של האיש הישראלי בכל יום ויום לתכלית הידמות למידות ה'. יש שבע ספירות והן חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. וכל יום בספירת העומר הוא בעצם מדרגה של ספירה דספירה כמו חסד דחסד גבורה דחסד וכו' עד מלכות דמלכות. כל ספירה מיוחסת לכל אחד משבעת הרועים: חסד לאברהם, גבורה ליצחק, תפארת ליעקב, נצח למשה, הוד לאהרון, יסוד ליוסף ומלכות לדוד. כי אותה ספירה מלמדת על התכונות המיוחדות של כל אחד ואחד מן הרועים. ובמכפלת שבע ספירות בשבע יש סך הכל ארבעים ותשע מדרגות לתכלית הספירה של יום החמשים הוא היום בו בני ישראל הם השמחים מבין כל העמים בהא הידיעה. כי ביום החמישים ידעו את הבורא למרגלות הר סיני שם נגלה אליהם מחדש וקבלו ממנו את עשרת הדברות. 

וביום החמישים "וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה, לַה' " (ויקרא כג, טז) יש צרוף לפסוק המרמז, כי ביום החמישים והתקרבתם לנחמה חדשה יש מאין לה'. ומדוע יש מאין? כי דבר חדש לא היה קיים קודם. ה' כבר נגלה לבני ישראל לאחר נס קריעת ים סוף, אך ביום החמישים נגלה ה' אליהם בהר סיני פנים אל פנים, מה שלא קרה מבריאת העולם, לכן זוהי נחמה חדשה יש מאין. 

ספירת העומר צריכה להיות בהשתוקקות מרובה לאורך חמישים הימים, הנרמזים בכתוב "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם"(ויקרא כג, טו) כי בתיבה לכם הצירוף לך מ המרמזים, על חמישים הימים של הספירה כי סכום אותיות ל ו - כ יוצא חמישים. והאות מ היא המרמזת על ההשתוקקות, שהרי ארבעים ימים ולילות ציפו בנ"י לשובו של משה מהר סיני וזה היה שלוש פעמים: בעת קבלת הלוחות הראשונים, בעת שהתחנן משה לה' שיסלח לבני ישראל על חטא העגל ובעת קבלת הלוחות השניים. 

אז בע"ה שנזכה לתקן את עצמנו מדרגה אחר מדרגה, ספירה דספירה עד עת יום מתן התורה כמו בצורה של השתוקקות כמטמונים הן אותיות מט ימים מונים ככתוב: "אִם תְּבַקְשֶׁנָּה כַכָּסֶף וְכַמַּטְמֹנִים תַּחְפְּשֶׂנָּה אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא"(משלי ב, ד-ה) אמן כן יהי רצון.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

פוסט אחרון

סוד מלחמת גוג ומגוג (יוסף בלו)

 אז מה זה מלחמת גוג ומגוג בשבילי, יוסף בלו? https://sod1820.co.il/סוד-מלחמת-גוג-ומגוג-אנו-בפתחה-של-מלחמה/ גו״ג זה ראשי תיבות ג׳ם ו׳גם ומגו״ג...