משיח חיב לבוא

איך אומר ביבי? מ'שיח ח'יב ל'בוא 

ראשי תיבותיה של מח"ל הן

מ שיח 

ח יב 

ל בוא 

האותיות שאינן מראשי התיבות משלימות את המשפט:

"בוא שי"ח י"ב" 

וגם בגימטריא "גו שי"ח י"ב" (מתרגום תוך שיח י"ב)

לפי האר"י שי"ח הן ראשי תיבות  ש'ם י'פת ח'ם 

יב גימטריא 12 שבטי ישראל

כלומר,

מהות המחילה המתגשמת למצביעי מח"ל הוא להביא לשיח שיאחד את שבטי עם ישראל ואת כל משפחת העמים!!!

צריך אחדות המשמרת מה שמיוחד בכל אינדיבידואל יחידי!!!

שיח פנימי בתוך עם ישראל באמצעות הנגשת פנימיות התורה בשפה השווה לכל נפש, מאז הפצת החסידות של הבעל שם טוב, היא הדרך להשיג אחדות בעם ישראל וגאולה לכל העולם!!!

באמצעות מחילה של הנרמס, המתקן תיקון של תשובה לרומס הכולל: הודאה, חרטה וקבלה לא לשוב ולרמוס.

אז ניתן להתפייס ולהתאחד!!!

מח"ל עם יה יוצא מחילה.

מה זה יה?

לפי האר"י יה גימטריא גאוה וגם האגו

ההגדרה המונגשת שלי,[לאחר לימוד "בעל הסולם", הרב אשלג], למושג גאוה זה רצון לקבל הנאה לעצמי ברשות הרבים. מה שטבוע בנו זה חיישן של התנשאות או שיפלות מול הנוכח בסביבתנו, אפילו אם תדמיינו דמות הנוכחת בדמיון תרגישו התנשאות או שיפלות. כזו היא הגאוה ליהנות מכבוד וזה מה שמניע לרדוף אחר האגו או התאוה, וזה הרצון לקבל הנאה לעצמי ברשות היחיד. אפשר לרדוף אחר ממון, מין, אכילה/שתיה, שינה, חוכמה. זה לא בושה ליהנות כי הבורא הוא טוב ומיטיב אבל יש לנו בחירה חופשית ממה ליהנות ובאיזה מידה.

לכן,

מה שצריך לתקן זה את הגאוה בענוה, ואת האגו בקבלה או בהשפעה במידה מדויקת. וממצוות שמחברות אותנו אחד לשני ולא מעבירות כלומר ממידות שעברו את הגבול ומחוץ למידה המדויקת. כמו ברפואה יש ליטול תרופות במינון מדויק, אפשר למות מכל סם כימי או טבעי שלא במינון המדויק.

יואל לימד אותי שבעולם יש ארבעה טיפוסים: הרומס, הסוחר, הנזיר והאוהב!!!

הרומס הוא כמו ילד בן 3 שדוחף באלימות את כולם רק בכדי לשחק במשחק, אבל אי אפשר להעניש ילד כזה, יש לו ללמוד איך להתנהג בחברה. אבל יש כאלה מבוגרים ואפילו שחיים כל חייהם ברמיסה, הם פשוט אותם ילדים בריונים שלא התפתחו.

מבחינת הרצון של הרומס:

לטיפוס זה יש רצון של לקבל בעל מנת לקבל.

זה מעיד על גאוה.

הסוחר הוא כמו ילד שלומד כי יחרימו אותו או ידחו אותו חברתית אם לא ישתף פעולה, הוא לומד שכדאי לתת בכדי לקבל אשור חברתי לנוכחות שלו ושלא יבטלו את ישותו. להיות מקובל זה כל הקטע. כלכלית זה כמו שיטת שיווק WIN WIN כולם מרוויחים הן הצד המוכר והם הצד שקונה. העניין החיובי זה התפתחות בגילוי רצון ההשפעה בכדי להשיג מטרה עצמית. מי שישכלל את השיטה יכול להיות די מניפולטיבי לנצל ולרמוס עדיין את הסביבה.

מבחינת הרצון של הסוחר:

לטיפוס זה יש רצון של להשפיע בעל מנת לקבל.

זה מעיד על גאוה.

הנזיר הוא מי שמצמצם לקבל שפע לעצמו, הוא טיפוס שמדמיין שיכול לחיות מבלי לישון, לאכול או לשתות ואפילו ללמוד. טבע הגוף הגשמי הוא לקבל שפע בשביל לקיים את הנשמה או האנרגיה של התודעה השוכנת בגוף. 

מי לא שמע את המשפט: "אני רק עושה חסד ואני לא צריך לקבל שום דבר ממך, הכל בסדר" זה דוגמה, שזה לא בסדר,  הטיפוס הזה הוא של פילנתרופ או אלטרואיסט סוג של משפיע, המנותק מהחברה - נזיר - ממש דמיון דמוני. בכל השפעה מקבלים הנאה אבל אם לא רוצים חיבור עם המקבל זה מעיד על גאוה.

מבחינת הרצון של הנזיר:

לטיפוס זה יש רצון של להשפיע בעל מנת להשפיע.

חוסר היכולת לחיבור מעידה על גאוה.

בסוף הנזיר חווה ייסורים כאלה שהוא נכנע ומודה לבורא שכמו הגוף הגשמי שרק מקבל לעצמו כמו מים ומזון בכדי להתקיים, ככה הרצון הרוחני שלו מחויב לקבל כי זה החומר של הבריאה, ואז הנזיר יוצא ממצב דמיוני זה שהוא הכי צדיק וצודק שלמעשה הוא קולט שהוא עדיין גאוותן כמו הרומס והסוחר. אז מה שנותר לעשות זה להפוך להיות ענו ואוהב.

האוהב הוא נתפש לפעמים כנרמס הפרייר הנאיבי, למעשה הוא איש פשוט עם ראש גדול, המרחם על הטיפוסים שאותם הוא כבר הכיר בעצמו והם: הרומס, הסוחר והנזיר. האוהב כבר היה שם לכן רק הוא יכול לתקן להם ברחמים דרך של תשובה: הודאה, חרטה וקבלה שלא לשוב ולרמוס. האוהב כל מה שהוא מקבל הוא ממשיך להשפיע נקי מכל אג'נדה או פניה אישית.

מבחינת הרצון של האוהב:

לטיפוס זה יש רצון של לקבל בעל מנת להשפיע.

רצון זה מעיד  על ענוה ורחמים.

זה הסוד לחיבור, זה כמו משחק "מתקות" בחוף הים: כל אחד רוצה לקבל את הכדור ומיד להכות ולמעשה להמשיך להשפיע למשפיע שלו. 

אז יוצא שמחילה זה לא חלום, מ'שיח ח'ייב ל'בוא.

בכדי לתקן לנו פיוס באמצעות תיקון הגאוה בענוה ואת התאוה שתהיה תחת שליטה במידה מדויקת. 

ידוע לפי הסוד כי אותיות יה

 האות י מרמזת ל- אבא (כח המשפיע) במילה איש האות י.

האות ה מרמזת ל אמא (כח המקבל) במלה אשה האות ה.

שלום בית שוכן כאשר בני הזוג הם אוהבים בעלי רצון של לקבל בעל מנת להשפיע, טיפוסים כמו שמשחקים מתקות בים, רחמנים וענוים. אנשים פשוטים עם ראש גדול וסבלן.

אז בע"ה יתגלה משיחנו ונזכה לגאולה שלמה וברחמים!!!

אמן כן יהי רצון!!!

פרשת וישב

בסוד הלשון - פרשת וישב לאור חג האורים 

(יוסף בלו)

בשבוע הבא לאחר קריאת התורה של פרשת וישב, נדליק נר ראשון של חג החנוכה, אותיות הח"ן [ר"ת החכמת נסתר] הויה. מה שמרמז על כך ששם ה' הנודע לנו בתורה מסתיר חכמה ללא קצה, וניתן לגלות וללמוד על נושא זה דווקא מתוך ספרי הסוד הקדושים. ידוע כי חג החנוכה נקרא על חנוכת המזבח וטיהור בית המקדש כאשר חנו המקבים בירושלים ב- כ"ה כסלו. "הבן איש חי" כותב שהתיבה ה - כה' של התורה היא המילה אור, לכן אין זה פלא כי חג החנוכה נקרא גם חג האורים. אלו מלמדים שאם עיני הקוראים חונים באמת בתורה, ה' חוננם מתנת חינם של אור, כמו מתוך להבת האש המשמחת לאחר הדלקת נרות החנוכייה.

יגעתי ומצאתי שלביבה אותיות בלב יה, גימטריא בלב גאוה וגם הב להבה. באמצעות הרמזים ניתן לכוון שיש לחבר את לבבנו אל יה הבורא, ובאמצעות למוד תורתו ניתן לקבל ניצוץ להבה שיכלה באש את מה שבנו והוא הרצון לקבל הנאה ברשות הרבים וברשות היחיד והם הגאוה והאגו, שניתן לתקנם באמצעות השגת הענוה וקביעת גבולות לתאוה.

יגעתי ומצאתי שסופגניה אותיות גן יהוסף וגם סוף היג[ו]ן. באמצעות הרמזים ניתן לכוון על יוסף ולקבל עידוד. כי למרות הייסורים והבושה שספגנו בגולה, נזכה להבין הכל בעת סוף היגון והסבל דווקא בזמן הגאולה. ולעתיד לבוא בגמר התיקון נזכה גם בשכר על היגיעה שהייתה בעת החשיכה לא מתוך בושה אלא מתוך השתוות צורה אל הבורא, להיות משפיעים כמוהו. שהרי בוודאי בזמן התיקון כבר עתידים עם ישראל לקנות את תכונת האהבה שאינה תלויה בדבר. האהבה הזאת היא התכלית המטרתית של ה', היא ברורה ואותה יש לקנות.

פרשת וישב אותיות וי שב, מה שמרמז על קריאת וי של כאב של כל משפחת ישראל על מעשה מכירת יוסף הצדיק, אשר ישב בבור פעמיים. למרות הכל יוסף לא נשבר וזאת בזכות החכמה, שהעביר לו יעקב בעת שישב ללמוד בישיבות שם ועבר. רמז נוסף וישב גימטריא הב שוה המרמז על יוסף שקיבל על עצמו לקיים את "שיויתי ה' לנגדי תמיד", לכן הצליח מתוך אמונה להתמודד עם כל מה שעבר עליו ושמו הלך לפניו. רמז נוסף וישב גימטריא הבושה. ואכן בפרשה נכתב על יהודה, אשר התגבר על הבושה כאשר שפט את תמר והודה על האמת. למעשה הוא ייבם את תמר כלתו, אשר התכוונה למסור את נפשה ולהישרף על מוקד האש, רק בכדי שלא לבייש שופט בישראל. ומתולדות הזיווג של יהודה עם תמר נולד לימים המשיח דוד המלך לבית יהודה. כלומר הקב"ה כבר משיב לנו תשובה מידית בפרשה גם לשאלת מצב עם ישראל באחרית הימים. התשובה היא התגלות משיח בן דוד בפרהסיה ובע"ה בקרוב מאוד.

"וְיִשְׂרָאֵל, אָהַב אֶת יוֹסֵף מִכָּל בָּנָיו כִּי בֶן זְקֻנִים הוּא לוֹ וְעָשָׂה לוֹ, כְּתֹנֶת פַּסִּים" (בראשית לז, ג). רש"י מפרש: "בן זקונים - שנולד לו לעת זקנתו. ואונקלוס תרגם בר חכים הוא ליה כל מה שלמד משם ועבר מסר לו". בעל הטורים כותב על כתנת "פסים – נוטריקון: פוטיפר סוחרים ישמעאלים מדינים". מה שמרמז, כי מבין הסיבות למכירתו של יוסף וההתגלגלות שלו למצרים היא שיעקב הראה לכל לא רק פנימית אלא גם חיצונית שהעדיף את יוסף על פני אחיו. לכן, הם קנאו בו ושנאו אותו. "וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם"(בראשית לז, לא). כך השיבו הבנים ליעקב, מה שגרם לו להתאבל שנים רבות על יוסף שאהב כל כך, כי היה נעדר לקבורה.

יגעתי ומצאתי כי פסים אותיות ים ס[ו]ף וגם גימטריא ס[ו]ף הגאולה. מה שמרמז שמה שהתחיל אצל יוסף בחלום ודמיון סופו היה התגשמות במציאות. יעקב גער ביוסף שסיפר את חלומו: על אחד עשר הכוכבים, השמש והירח משתחווים לו. אבל "וְאָבִיו, שָׁמַר אֶת-הַדָּבָר" (בראשית לז, יא). אונקלוס מתרגם את הפועל שמר בתיבה נטר. שמר גימטריא גואל שר, נטר אותיות נר ט (ידוע כי הספירה התשיעית מכתר היא יסוד המקושרת ליוסף הצדיק אשר שמר את הברית). יעקב השתוקק להשראה בכדי לפתור את הנסתר בחלומו של יוסף ולא ראה בחלום כשיגעון גדלות, כי בסוף היה יוסף שר משנה למלך והיה הגואל של כל העולם והיה כנר המאיר לכולם בחוכמה. רמז נוסף, צירוף שמר נטר אותיות מט שר נר, מה שמרמז על תחילת גלות בני ישראל במצרים בתוך מט שערי טומאה, וגאולת עם ישראל הייתה לאחר קריעת ים סוף אך ה' מלמד אותנו כי הגאולה האמתית היא בסוף, בגמר התיקון.

רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב כותב על החלום הנ"ל: "אף על פי שכל הצדיקים עוסקים בזה, להמשיך השגות אלוקות על ידי צמצומים, אבל כלם צריכין לקבל השגות אלוקות מזה הצדיק שיכול לעשות בחוכמתו צמצומים נפלאים כאלה עד שיכול לקרב כל הנפשות הרחוקות. כי הוא בחוכמתו עולה על כלם... עד שכל הגדולים והקטנים וכל הרחוקים הרוצים להתקרב כלם צריכים לקבל ממנו" (הלכות השכמת הבוקר ד, טז).

אז בע"ה שנזכה להתחבר לצדיק יסוד עולם, בכדי להתקרב כולנו באמצעות לבושי חוכמתו לדבוק בה'. ומכסלו להיות כ - סך לו או 36 נרות החנוכיה המאירים להיות אור לגויים מחג האורים לכל השנים הבאות, אמן כן יהי רצון!

פרשת וישלח

בסוד הלשון - דברי חכמים בנחת נשמעים 

(יוסף בלו)

פרשת השבוע הפרושה לפנינו היא פרשת וישלח אותיות ל[מד] ושיח מה שמרמז, כי השליחות שלנו היא ללמוד לפתוח בשיח בין אדם לאדם ובין אדם למקום. ממש כמו אבינו יצחק כשיצא לשוח בשדה. ואכן, בשוב יעקב ומשפחתו אל הארץ המובטחת של אבותיו אברהם ויצחק. הוא בוחר בראש ובראשונה להתמודד מול האתגר, ופשוט לסגור את הענין הלא פתור עם אחיו עשו באמצעות שיחה ודבור. אז יעקב שולח ל - "אַרְצָה שֵׂעִיר, שְׂדֵה אֱדוֹם"(וישלח לב, ד) את המלאכים, שליחי המקום. בכדי למצוא חן בעיני אחיו בתקוה שיתרצה ולא יכעס עליו, שלא לנקום בו על משקעי העבר.

וזהו לשון ברכת יעקב, שציווה את המלאכים: "כֹּה אָמַר, עַבְדְּךָ יַעֲקֹב, עִם-לָבָן גַּרְתִּי, וָאֵחַר עַד עָתָּה וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר, צֹאן וְעֶבֶד וְשִׁפְחָה וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי, לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ"(וישלח לב, ה-ו). רש"י מפרש: "גרתי-לא נעשיתי שר וחשוב אלא גר, אינך כדאי לשנוא אותי על ברכות אביך שברכני, הוה גביר לאחיך, שהרי לא נתקימה בי. דבר אחר גרתי בגימטריא תרי''ג, כלומר עם לבן הרשע גרתי ותרי''ג מצות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". כלומר, מכיון שברכות יצחק עדין לא נתקיימו ביעקב אין טעם לעשו לשנוא אותו כי זה עשו כבר מתנשא מעל יעקב וכבר כביכול ניצח אותו, כאילו עשו קם ויעקב נפל, לכן אין טעם במלחמה. אך יעקב מזהיר את עשו, כי הוא צדיק ושמר על תרי"ג מצוות אצל לבן ואם ישא תפילה לבורא הוא לא ישיבו ריקם, לכן זה עשו שצריך להיזהר אם ירצה להשמיד את מחנה יעקב. אונקלוס מתרגם את "לִמְצֹא חֵן" ב "לְאַשְׁכָּחָא רַחֲמִין" מה שמרמז, כי יעקב מבקש את רחמי עשו למתק את כוח הכעס באהבה ולשכוח את מה שעבר ביניהם לטובת המחר והעתיד של שניהם.

מדרש תנחומא מוסיף פרטים, מדוע יעקב לא צריך לירא מעשו: "ויהי לי שור-אין לי לירא ממך, שהרי נולד יוסף שנקרא שור, שנאמר: (דברים לג) בכור שורו הדר לו. וחמור-זה משיח בן דוד, שנאמר: (זכריה ט) עני ורוכב על חמור. צאן-אלו זכותן של שבטים, שנקראו בניהם צאן... גם יהודה שטנו של עשו, שנאמר: (ישעיה י) ואריה כבקר יאכל תבן,  פירש אריה שהוא יהודה, שנאמר: (בראשית מט) גור אריה יהודה. כבקר, זה יוסף, יאכל תבן, כלומר זה יוסף שידין עשו שהוא תבן, שנאמר: (עובדיה א) ובית עשו לקש...ועבד זה משה, שנאמר (דברים לד) משה עבד ה' ושפחה זו רות, שעתיד דוד לצאת ממנה" יוצא שיעקב מתפאר במה שהשיג: הולדת יוסף ויהודה זקנו של משיח בן דוד. כלומר יוסף ומשיח בן דוד נמשלו לשור וחמור. יגעתי ומצאתי רמז כי, חבור של שור חמור גימטריא משוח ר(ראש יוסף)ור(וראש משיח בן דוד) וגם גימטריא וישלח תו. כלומר משיח בן דוד אשר ידין את עשו יהיה לו לשטן בדיוק כמו יוסף אשר היה שטנו של עשו. ובמה עוד התפאר יעקב? זכות השבטים שנמשלו לצאן, וזכות משה רבינו עבד ה' שקיבל את התורה, ורות והמלך דוד. אך למרות כל זאת, עשו בוחר לשלוח כנגד יעקב, ת', בגימטריא ארבע מאות אנשים כנגד פעולת וישלח, של יעקב את המלאכים, כי כמות חומרית זו של אנשי עשו הוא כנגד כל ההשגות הרוחניות והמשיחים יוצאי חלציו של יעקב כנכתב בגימטריא:

 שור חמור = וישלח תו = אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָא אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָא

אז נישא תפילה לה' שיושיענו ויצליח את דרכנו כנגד עשו !!!

להלן חיזוק מדברי רבי נחמן מברסלב (לקוטי מוהר"ן א, א) ואתמצת תורתו: "דַּע, כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נִתְקַבְּלִים כָּל הַתְּפִילּוֹת וְכָל הַבַּקָּשׁוֹת, שֶׁאָנוּ מְבַקְּשִׁים וּמִתְפַּלְּלִים וְהַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל נִתְעַלֶּה וְנִתְרוֹמֵם בִּפְנֵי כָּל מִי. שֶׁצְּרִיכִין הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי. כִּי עַכְשָׁו בָּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִיתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל כִּי עַכְשָׁו עִקַּר הַחֲשִׁיבוּת וְהַחֵן הוּא אֶצְלָם. אֲבָל עַל יְדֵי הַתּוֹרָה, נִתְעַלֶּה הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת: "אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן" שֶׁמַּעֲלָה חֵן עַל לוֹמְדֶיהָ". הרבי ממשיך שאיש ישראלי צריך להסתכל ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר, כי השכל הוא מאיר את כל דרכיו אל השם יתברך. ויעקב זכה לבכורה, ובכור הוא ראשית החוכמה כשמש המאירה באור גדול. ותולדות יעקב הם ביוסף שהיה משביר לכל עם הארץ. האות שמסמלת רעיון זה היא האות חית שבתיבה חן כי היא מלשון חיות, כי החכמה והשכל הם החיות של כל דבר, כמו הכח המשפיע של הבורא, שהוא חי החיים והמחיה. לכן צריך גם כלי שיכול לקבל את האור הגדול הזה המתגשם באמצעות הלבנה, כי אין היא מקבלת כלום אלא מן השמש. הכלי הקבלה דומה למלכות בית דוד משבט יהודה הכולל את כל נתיני הממלכה, האות שמסמלת רעיון זה היא האות נון שבתיבה חן, גם כי ינון הוא מבין שמותיו של משיח בן דוד. וכשיש חבור של דבקות בין המקבל למשפיע נוצר חקיקה ומקום זיכרון של אותו רושם מאותה חוויה אצל המקבל, האות שמסמלת רעיון זה היא האות תו "כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהִתְוִיתָ תָּ"ו" כִּי עַל יְדֵי הַחֵן נֶחְקָק וְנִרְשָׁם מָקוֹם בְּלֵב הַמִּתְבַּקֵּשׁ לְקַבֵּל הַבַּקָּשָׁה כִּי עַל יְדֵי הַחֵן נִתְקַבְּלוּ דְּבָרָיו... וְזֶהוּ: "דִּבְרֵי חֲכָמִים בְּנַחַת נִשְׁמָעִים" נַחַת דַּיְקָא, הַיְנוּ בְּחִינַת חֵן הַנַּ"ל וְהַת' הַנַּ"ל וְעַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה אוֹתִיּוֹת נַחַת, וְאָז נִשְׁמָעִים דְּבָרָיו, וְנִתְקַבֵּל בַּקָּשָׁתוֹ". לאחר שיעקב ניצח במאבק את שרו של עשו וקיבל את שמו ישראל, יוצא בעצם שיעקב קם ועשו, אשר ביזה את הבכורה, נפל. לכן עשו "השתכנע" לכבוש את כעסו ולשמוע לרוח דברי יעקב אשר נחת בליבו, כמו השראה רוחנית.

אז בע"ה שנזכה בזכות התורה לנצח בנחת את כל אלו המיצרים את רצוננו לעשות את רצון ה',

אמן כן יהי רצון!!!

פרשת ויצא

ויצא לשוח בשדה - יעקב ממשיך דרכו של יצחק

פרשת "ויצא" אותיות צו א"י(ר"ת ארץ ישראל) ולכן היא מעידה, כי יעקב אבינו מקבל את ציווי אמו רבקה מהפרשה הקודמת לצאת לגלות מארץ ישראל חרנה, לדודו לבן הארמי. "ויעקב אבינו גלה לחרן, בורח בנפשו ונתיירא שלא יהרוג אותו הרשע עשו אחיו, מכוון שראהו הקב"ה בצרה גדולה נגלה עליו בחלום" (מדרש תנחומא, ויצא סימן א) והיכן? בהר המוריה, "וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם וַיָּלֶן שָׁם...וַיַּֽחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹֽרְדִים בּֽוֹ"(ויצא כח,יא-יב). ליעקב אצה הדרך בדרך נס בעודו מתקן תפילת ערבית, כמו שמפרש רש"י: "ויפגע במקום - רבותינו פרשו לשון תפילה, כמו (ירמיה ז טז) 'ואל תפגע בי', ולמדנו שתקן תפלת ערבית. ושנה הכתוב ולא כתב 'ויתפלל', ללמדך שקפצה לו הארץ". ומדוע פגיעה לשון תפילה? כי בתיבה פגיעה יש הצרוף פה גע יה, כלומר על ידי יגיעה של דבור הבל הפה, ניתן להגיע ולמצוא את ה' ממש כמו בן את אביו. ואז ניתן להאמין, כי יש בכוח המתפלל להפוך את הגזירה - כמו שכותב רבי יצחק "יגעתי ומצאתי, תאמין" (מסכת מגילה ו, ב). אכן, ניתן להפוך את הגזירה, כמו שכתבו חז"ל: "צדיק גוזר והקדוש ברוך הוא מקיים". גם מצאתי כי צירוף של הפועל הפך הוא כפה, המרמז לדוגמה, על האב שנכנע לדבוריו המתוקים של בנו הכופה בצורה זו את רצונו על אביו. ולעתים גם מצליח להפוך את רצון אביו, למתק את מידת הדין ולזכות למידת הרחמים.

יעקב הצדיק חולם את חלום הסלם אבל הוא גם לוחם מקבי ממש. שכן יעקב בגימטריה יוצא פ[ה] קב. המרמז כי ניתן ללמוד מיעקב שתיקן את תפילת ערבית, שצריך לפתוח את פינו ובאמצעות השיחה ודבור אמיתי של מלים וחיתוך האותיות ניתן לשבור לרסיסים במקבת (בפטיש) את לב האבן, האוטם את המקום לחבור רגשי בין אדם לאדם ובין אדם למקום. חזוק לכך מצאתי בדברי רבי נתן, תלמידו של רבי נחמן מברסלב, שזה שהיה ישן יעקב במקום ההוא "מרמז על תקף הגלות הזה שהתפלה הוא בבחינת שנה בלי כונה כעת...הינו שבתקף הגלות שמתגברת הסטרא אחרא מאוד על עבודת התפלה, אז אין שום עצה להנצל כי אם על ידי האמת, דהינו לראות לדבר הדבור האמת ממקום שהוא. ועל ידי זה יכולין לצאת מן החושך ולעלות בתכלית העליה...סלם בגימטריא קול, בחינת הקול קול יעקב, שהוא קול היוצא באמת...כי עקר עלית התפלה ותקונה הוא רק על ידי האמת כנ"ל" (הלכות חנוכה ו, אות ג). לכן כה חשובה היא כל כך מעלת עצת ההתבודדות שמציע רבי נחמן מברסלב לאיש הישראלי.

יעקב אמנם יצא מארץ ישראל לגלות בחרן אלא בכדי לגלות את כוחותיו ואז להוציאם מהכוח אל הפועל. כמו שמימש את עצמו הן חומרית והן רוחנית, כשרעה את צאן לבן וגם כאשר התחתן עם בנותיו: רחל ולאה. ומהן ומאחיותיהן הן שפחותיהן: בלהה וזלפה נולדו י"ב שבטי ישראל. האות המשותפת בשמות כל ארבע האמהות ולישראל היא האות למד. האות הגבוהה ביותר מכל כ"ב אותיות שפת הקודש. בתיבה למד הצרוף דל מ, אם נוסיף, אותיות "יה" לתיבה "דל" נקבל "לידה".והאות מ בגימטריה גואל וערכה 40. מה שמרמז גם על ענין של ערגה וכמיהה כי 40 ימים השתוקקו בנ"י לקבלת התורה ולגואל משה רבינו. לכן, הקשר לאמהות הוא בעצם ההשתוקקות שלהן ללדת בנים. וכמו שקוראת רחל ליעקב "הָבָה לִּי בָנִים, וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (ויצא ל,א). כי רחל כמו כל האמהות ידעו, כי י"ב הבנים יהוו את הבסיס להיות עם סגולה מבין כל העמים גם להיות "ממלכת כהנים וגוי קדוש". 

רמז נוסף לכך מצאתי, שאם נכתוב את האות ל במילוי למד 
ונמשיך,
ל מ ד
     ל
     ת ו

נקבל את התיבה תלמוד - זו התורה שבעל פה שאותה קבל רק עם ישראל.

אז בע"ה,
שנזכה להשתוקק ללמוד תורה ללמדה ולקיימה הלכה למעשה.
אמן כן יהי רצון!!!