ה' הוא האלהים - פרשת וארא

בסוד הלשון

יוסף בלו

בראשית פרשת וארא הפרושה לפנינו, הבורא מודיע למשה "אני ה'". כלומר בשם בן ד' אותיות, בשם הויה של הבורא "לא נודעתי להם", לאבותיהם של בנ"י. אונקלוס מתרגם את התיבה "וָאֵרָא" בתיבה "וְאִתְגְּלִיתִי". המרמזים, כי מי שפועל להיות נראה בעולם, מוציא לאור את עצמו, מן העלם והכיסוי לגילוי. ממש כמו צבעי הקשת בענן, הנבדלים מסיבת אורך הגלים השונים והתדרים. ואם נתור אחר התדר המיוחד שלנו, נגלה ונשמע גם נלמד את מהותנו הייעודית. 

https://images.app.goo.gl/ThGZVsEQi9Yd3Bho9

וארא הן אותיות אור א: האור הכולל את הפרטים הוא אור הלבן של החסד, אורו של אלוף העולם. נמצא גם צירוף בתיבה וארא והוא הפועל אאור שפרושו לקלל את זולתו הארור. כי כשנוספת עוד אות ר' לתיבה אור מתקבלת המילה ארור. "ריש" מתרגום "ראש": כלומר, מתי שנוספת ראשות הנברא, המלא מגאוה, לאורו הטוב והמיטיב של הבורא, הוא מתקבל אצלו דווקא כקללה ומרגיש כארור. כי הטבע בגימטריא אלהים פועל כנגדו במידת הדין. אך למעשה הכל הוא מצד הרחמים של ה' כי "ה' הוא האלוהים", כלומר האור הוא אותו אור אך נתפש לעתים כשונה כצבע אחר מצד המקבלים.

הבן איש חי מוכיח דרך המילה דין שרוב רובה היא למעשה מן הרחמים.
הקליקו כאן וכנסו לחידוש שכתבתי בנושא לפרשת ויגש.

וה' מבטיח לקיים את בריתו ולהביא את בנ"י לארץ אבותם לכן שולח אליהם את משה נביאו: "לָכֵן אֱמֹר לִבְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה',וְהוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מִתַּחַת סִבְלֹת מִצְרַיִם, וְהִצַּלְתִּי אֶתְכֶם מֵעֲבֹדָתָם וְגָאַלְתִּי אֶתְכֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה, וּבִשְׁפָטִים גְּדֹלִים וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם, וְהָיִיתִי לָכֶם לֵאלֹהִים וִידַעְתֶּם, כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם, הַמּוֹצִיא אֶתְכֶם, מִתַּחַת סִבְלוֹת מִצְרָיִם"(וארא ו,ו-ח). הבורא מודיע לבנ"י כי כוחותיו המשתנים הם אלוקיים אבל רצונו שידעו כי ה' הוא אחד יחיד ומיוחד וכולל את כל הכוחות כולם, ובנ"י יהיו לו לעם לתמיד. בעל הטורים כותב: "והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי ד' לשונות של גאולה כנגד ד' מלכיות ובאחרון כתיב ולקחתי כנגד אדום וע''כ כתיב ביה ולקחתי כאדם הלוקח בחזקה שהוא קשה מכולם" וכמה קשה לדוגמה, להתגבר על הטכנולוגיה של אדום שעלולה לנתק את עם ישראל מה'. ומה שנותר בפועל, זה לתור אחר הדרך להכשירה ואז לקחת ל(מד)קח: ללמוד את חוקי תלמוד התורה. כמו שכתוב "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"(משלי ד,ב). איך שלא יהיה, מידה כנגד מידה, אם לא נעזוב את התורה ה' לא יעזוב אותנו.

ומיהו אותו הארור המקולל בפרשה? הלא הוא פרעה, הראש של מצרים, אשר נמצאים בפרשת דרכים: האם להכיר או לאו, בכוחו של ה' שהוא האלוהים. לצורך תהליך זה, ה' שולח את משה ואהרון להכות את המצרים במכות: דם, צפרדע, כנים, ערוב, דבר, שחין, וברד. אבל פרעה מתנהג כרשע: "וירא פרעה כי חדל המטר והברד והקולות: כך הן הרשעים .כל זמן שהן בצרה, מכניעין עצמן. משהצרה עוברת, חוזרין לקלקולם"(מדרש תנחומא וארא,יז). כלומר, מי שמקולקל חוזר להיות מקולל וארור בשל גאוותו. אך ניתן גם לרשע השער לתקן את קלקולו ורצונו לקבל בעל מנת לקבל לעצמו, על ידי הכנעה לרצון ההשפעה של ה'.

כותב רבי נתן תלמידו של רבי נחמן מברסלב:" וְהַמִּצְרִים שֶׁהָיוּ קְשֵׁי עֹרֶף וְלֹא רָצוּ לְהַכְנִיעַ עַצְמָן לְיִרְאָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל-כֵּן הֵבִיא עֲלֵיהֶם ה' יִתְבָּרַךְ בְּכָל פַּעַם מַכּוֹת מְשֻׁנּוֹת כְּדֵי לְעוֹרְרָם בְּכָל פַּעַם שֶׁיֵּדְעוּ מִי הַמַּכֶּה אוֹתָם וְיִירְאוּ מִמֶּנּוּ וִישַׁלְּחוּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְהֵם הִקְשׁוּ עָרְפָּם וְהִכְבִּידוּ לִבָּם וְלֹא רָצוּ לְהוֹדוֹת עַל הָאֱמֶת אֲבָל לְיִשְׂרָאֵל הָיָה טוֹבָה גְּדוֹלָה כָּל זֶה, כִּי עַל-יְדֵי כָּל מַכָּה וּמַכָּה שֶׁהֵבִיא ה' יִתְבָּרַךְ עַל הַמִּצְרִים וְיִשְׂרָאֵל נִצְּלוּ מִמֶּנָּה הִכִּירוּ בְּכָל פַּעַם אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר וְקִבְּלוּ עֲלֵיהֶם עֹל יִרְאָתוֹ וּמַלְכוּתוֹ" ומוסיף רבי נתן כי הנמשל הוא בעצם אנחנו: "וְה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ עַל הָאָדָם פְּחָדִים שֶׁל יִסּוּרִים וּמַכּוֹת וְכַיּוֹצֵא כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן עַל-יְדֵי-זֶה אֵלָיו יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיַּעֲלֶה כָּל הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת לְשָׁרְשָׁן, דְּהַיְנוּ לְיִרְאָה אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ"(הלכות בכור בהמה טהורה ד,אות ג).

אז בע"ה שנזכה להיות יראים רק מה' יתברך ולקיים את: "עֲשֵׂה רְצוֹנוֹ כִּרְצוֹנֶךָ, כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה רְצוֹנְךָ כִּרְצוֹנוֹ. בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ, כְּדֵי שֶׁיְּבַטֵּל רְצוֹן אֲחֵרִים מִפְּנֵי רְצוֹנֶךָ"(מסכת אבות ב,ד).

שהרי זוהי הדרך להיגאל מן הגאוה, להצליח ולזכות בענוה!!!

אמן כן יהי רצון!!!